אוקטובר-2013
 
  התחדשנו,

ועברנו לאתר חדש, מהיר יותר,
מעודכן יותר, וידידותי מאד

 
באתר החדש ריכזנו את כל המידע
על הכשרת יועצים לכלכלת המשפחה



לסילבוס הקורס

לעלויות הקורס

לאתר החדש






המידע המופיע למטה אינו מעודכן יותר, אנו משאירים אותו לצרכים סטטיסטיים בלבד והוא לא נועד לשימוש הגולשים באתר, לחץ/י כאן למעבר לאתר החדש
























 

  • אליצפן רוזנברג (Ynet): ביטוח רעידות אדמה: האם אתם מכוסים?   
    בעקבות רעידות האדמה האחרונות בארץ, מתייחסת הכתבה לנושא. על פי הערכה, שפירסמה לפני שלוש שנים  הוועדה לענייני ביטוח בכנסת, אומדן הנזקים  מרעידת אדמה עלול להגיע ל 20-25 מיליארד דולר. בכתבה מומלץ לא לבנות על פיצוי מהמדינה, להבין שהביטוח נגד רעידות אדמה הוא ביטוח של המבנה בלבד וששיקום בית משותף שלא כל דייריו מבוטחים עלול להידחות, אם לדיירים שאינם מבוטחים לא יהיו מספיק משאבים כספיים על מנת לשלם את חלקם. קרוב לוודאי שחברות הביטוח הישראליות יוכלו לעמוד בתשלומים משום שהן פיזרו את הסיכונים באמצעות מבטחי משנה בחו"ל.

    דעה: רוני לידור גנץ (דה מרקר): כשהחולה נהפך לארנק מהלך 
    מעל מערכת השר"פ בארץ הונף דגל שחור, כאשר מנהל הפגיה בבית החולים שערי צדק קיבל 20,000 ש"ח תמורת השגחה אישית על פעוט בפגיה במשך 24 שעות ביום במשך שבעה ימים בשבוע. דגל שחור נוסף הונף כאשר בבית החולים לא הבינו מה פסול בכך: המשפחה היא זו שיזמה את ההשגחה ושילמה מרצומה הטוב. הבעייה היסודית היא בכך שאת הרופאים מנחים שיקולים כספיים בהענקת טיפול לחולה, במקום שיקולים רפואיים הנובעים ממצבו של חולה. לא מצבו הרפואי של חולה קובע את אופן הטיפול בו, אלא מצבו הכלכלי. החולה הופך ל"ארנק מהלך".  לדעת הכותבת בעקבות המקרה הזה יש צורך לאסור לחלוטין על שר"פ.   

    עו"ד גל גורודיסקי (גלובס): ניתוח פסק דין: כספי הפיצויים שייכים  לעובד בלבד - גם אם התפטר  
    פסיקה של בית המשפט המחוזי, שמה קץ לעמימות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה ביחס לשאלה האם כספי הפיצויים של עובד שהתפטר שייכים לו או למעסיק? בית המשפט חייב את חברת הביטוח הפניקס להחזיר לעובדת שהתפטרה את כספי הפיצויים שלה. ההחזרה נעשתה אחרי שחברת הפניקס נתנה למעביד למשוך אותם. הפסיקה קובעת באופן חד משמעי: כספי פצויים שייכים תמיד לעובד. הנטייה של חברות הביטוח היא לאפשר למעביד למשוך כספי פיצויים של עובד, משום שהמעביד הוא הלקוח שלהם. במקרה הנוכחי משך המעביד (חברה מעסיקה) את הפיצויים של העובדת. החברה פשטה את הרגל. הפניקס סרבה לשלם לעובדת. זו פנתה לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, שקבע שהפניקס צריכה לשלם לעובדת. כשלמרות זאת לא שולם הכסף, נדונה הבעיה בבית המשפט המחוזי.   

    סמי פרץ (דה מרקר): הפוליטיקה החלשה של המין החזק    
    המאמר מתחיל באי השיויון בין מגדרים, שמתבטא בהיבט של גובה השכר, אבל גם בהיבטים רבים נוספים, כגון: בכירות תפקידים ומגבלות רבות, לאוו דווקא כספיות, על נשים. הכותב מתייחס לוועדה שמינה שר האוצר שתפקידה לעסוק באי-שיוויון זה. לטענתו וועדה המוגבלת לאי-שיוויון מגדרי אינה יכולה לרדת לשורש הבעיה, משום שיש אי-שיוויונות נוספים בחברה הישראלית (בין קבוצות אתניות ובין מרכז לפריפריה), הנובעים מאותו מקור.   

    רחלי בינדמן (כלכליסט): פסגות מקים מערך חינוך פיננסי חדש בעלות של מיליוני שקלים     
    בית ההשקעות פסגות החל במהלך של חינוך פיננסי והנגשתו לציבור הרחב. עלות המהלך נאמדת במיליוני שקלים. המהלך מורכב מארבעה נדבכים: מרכז מומחים איתו ניתן ליצור קשר באמצעות צ'אט או דוא"ל, מרכז ידע פיננסי, קורסים אינטרנטיים ומפגשי ידע מקצועיים ברחבי הארץ. המהלך מבטא את הגדלת החשיבות שמייחסים לחינוך פיננסי.  חברות ביטוח ובתי השקעות הובילו בעבר מהלכים בתחום החינוך הפיננסי, אבל אף אחד מהמהלכים לא היה בסדר גודל דומה למהלך של פסגות.        

    עינת פז-פרנקל (כלכליסט): מחירי הקרקעות בתל-אביב זינקו בעשור ב 513%      
    על פי נתוני הרשות הממשלתית למקרקעי ישראל, מחירי הקרקעות ליחדת דיור בבניה רוויה בארץ עלו בעשור האחרון ב 43% בממוצע. בתל-אביב עלו המחירים ב 513%, בירושלים ב 407% ובאזור המרכז ב 147%. היות שמחירי הקרקעות מהווים כשליש ממחיר הדירה, קשה לראות כיצד ניתן להוזיל את מחירי הדירות, כאשר הממשלה מוכרת את הקרקע במחיר שעולה בשיעור גבוה.         

    בשורה אחת:
    כמה כסף עולים עובדים מעשנים למעסיק? מסתבר שלא מעט.  מחשבון חדש מחשב זאת.  
    שטראוס החליפה המילוי בשוקולד - והעלתה את המחיר ב 60%. הסיבה: בני הנוער מעדיפים קליק וקינדר בואנו. 
    איקיוטק דורשת מעשרות אלפי ישראלים חוב אחרי 7 שנים. מדובר בשירותים סלולאריים,שחלקם נרכשו על ידי קטינים.
    הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: קושי לכסות את ההוצאות החודשיות של משקי הבית.

    טיולים קולינאריים מסביב לעולם: כמה יעלה לכם התענוג?
        



     
     
     

  • ידיעות שהתפרסמו בעיתונות האלקטרונית

    שניר הנדלר (כלכליסט): הבנק החברתי: עמלות מופחתות וריבית גבוהה על פק"מ תמורת 3,000 ש"ח   
    התשקיף הגנוז של הבנק החברתי החדש המציג את המודל העסקי של הבנק  המודל העסקי של הבנק לא נועד להגדיל למכסימום האפשרי את רווחי הבנק. במקום זאת יפעל הבנק במודל שיתופי ללא כוונת רווח. בעלי הבנק הם הלקוחות המשלמים 3,000 ש"ח כל אחד. בתמורה הם משלמים עמלות מופחתות ומקבלים  ריבית גבוהה יותר. על פי המודל, בעל השכר הגבוה ביותר ירוויח לא יותר מפי 10 מבעל השכר הנמוך ביותר. 40% מחברי הנהלת האגודה יהיו נשים. גם עסקים קטנים ובינוניים יוכלו לקבל שירותים בבנק. 
        
    צחי הופמן (גלובס): כך "סוחטות חברות הסלולר עוד ועוד כסף מהלקוחות  
    פלאפון, אוראג' וסלקום מנסות הלגדיל את חשבון הטלפון החודשי באמצעות "שירותי ערך מוסף". השירותים, שעלותם מגיעה לכמה עשרות שקלים לחודש, עשויים להגדיל את נאמנות הלקוח. הבעיה היא שלא תמיד ללקוח יש צורך אמיתי בשירותים. כך למשל , שירות אנטי-וירוס עולה 15 שקלים בחודש בפלאפון ו 10 שקלים באורנג', על אף נדירותם של וירוסים בטלפונים חכמים. בעיה נוספת היא התירותם של שירותים ישנים בתשלום כמו הורדת רינגטון, שהפכו לבלתי רלוונטים בעולם של הטלפונים החכמים.      

    מעין מנלה (כלכליסט): צעיר ומרוויח מעט? הסיכוי שתיקח הלוואה יקרה גבוה יותר  
    מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג'יה בארצות הברית, מציג פרופיל של הלווה הנוטה להסתכן . ככל שהידע הפיננסי של הלווה קטן יותר יגדל הסיכוי לקחת הלוואות מסוכנות בריבית גבוהה. נשים לוקחות פחות הלוואות מסוכנות מגברים. גרושים ורווקים לקוחים יותר הלוואות מסוכנות מנשואים. משתנה נוסף הקשור בלקיחת הלוואות מסוכנות  הוא היסטוריית לקיחת ההלוואות של הלווה. בשורה התחתונה: מי שמצבו הכלכלי טוב יותר והאוריינות הפיננסית שלו גבוהה יותר, ייטה פחות לקחת הלוואות מסוכנות.

    אפרת אהרוני (גלובס): כמה עולים התיקונים הנפוצים במוסך וכיצד תוכלו לחסוך?     
    המאמר מפרט את האפשרויות העומדות בפני מי שצריך להכניס את רכבו למוסך. חלופות שונות מושוות מבחינת עלות ומבחינת איכות. כך למשל, על אף שמוסך מורשה עלול להיות יקר בהרבה ממוסך כללי, ההמלצה היא להשתמש בשירותי מוסך מורשה במכוניות בנות חמש שנים או פחות. מוצע לקנות חלפים זולים יותר (מקוריים מיבואן חלפים או לא מקוריים ) כאשר אין מדובר בחלפים בטיחותיים. מומלץ למעט בשימוש במוסכי הסדר לאחר תאונה משום שהלקוח הוא חברת הביטוח ולא בעל הרכב.      

    דעה: מירב ארלוזורוב (דה מרקר): תנובה יקרה לי  
    תשלובת תנובה עומדת להאיץ את הנפקת הענק שלה בבורסה בשווי משוער של 10 מיליארד שקל. כנראה קיים קשר בין ההנפקה שלה לבין העובדה שתנובה עומדת לעבור שימוע בפני המפקח על המחירים במשרד החקלאות ביחס לרווחיות מופרזת של שני מוצרים: שמנת מתוקה וגבינה לבנה 5%. תנובה הוכרזה כמונופול בשוק מוצרי החלב משום שהיא מחזיקה ביותר מ 50% מהשוק. ביחד עם שטראוס וטרה, הן  מחזיקות בכ 90% מהשוק. המצב יוצר רווחיות גבוהה, שמקורה בהיעדר תחרות ולאו דווקא בניהול ובייצור טובים במיוחד. אחד האבסורדים הוא שהציבור מוכן לשלם על אותה גבינה צהובה ארוזה שאין עליה פיקוח מחירים כ 60 עד 80 ש"ח לקילו בעוד במעדניה היא נמכרת ב 40 ש"ח לקילו. האשמה העיקרית במצב היא הממשלה, שאינה משנה את המצב של כשל שוק. היא הייתה יכולה למשל להפחית מיסי יבוא על גבינות צהובות על מנת להגדיל את התחרות.   

    דעה: פרופ' אריאל רובינשטיין (הארץ): המוחות בורחים שיברחו   
    כותב המאמר יוצא נגד ההגזמה בנתוני ההגירה מהארץ של אנשי אקדמיה. להוכחת טענתו הוא מפריך מאמר של פרופסור לכלכלה הטוען כי אחוז גבוה מהחוקרים הצעירים בכלכלה המועמדים לקביעות באוניברסטאות היגר לארצות אחרות. לטענתו, הפרופסור הסתמך על נתונים לא נכונים ולא עדכניים. את הנתונים העדכניים בירר פרופ' רובינשטיין ישירות אצל מנהלי מחלקות בכלכלה באוניברסיטאות בארצות הברית. הטענה העקרונית היא: הישארות בארץ או הגירה היא בחירה אישית. לא בטוח שתוספת שכר לפרופסורים בארץ תחזיר אותם לארץ.    

    בשורה אחת:
    אושר לקריאה ראשונה: תוקף תווי הקניה יהיה חמש שנים לפחות. רשתות המזון מתנגדות לחלק מהסעיפים בהצעה.  .      
    17 שנה לאחר החקיקה הרפורמה בחברת החשמל תידחה בפעם ה 11. במשרד האנרגיה מבקשים לדחות את יישומה ל 2015   
    טרנד קופיקס מתפשט: איפה תמצאו פלאפל, צ'יפס או פיצה בחמישה שקלים?     
    העגבניות התייקרו במאות אחוזים תוך חודש. חקלאי: המחירים ירדו בעוד שבועיים.   
    תם עידן ה 99 אגורות// הרשתות יחויבו לעגל את מחיריהן החל מתחילת 2014.    



     
     
  • ידיעות שהתפרסמו בעיתונות האלקטרונית

    ערן אזרן (דה-מרקר): "יש מחזוריות בנדל"ן והמפולת הבאה תגיע - השאלה איפה אתה תהיה "    
    בכנס  של חברת דירוג האשראי מדרוג, הזהיר ערן היימר, מנכ"ל החברה, שעלייה בלתי מבוקרת של הריבית במשק,  תביא לנפילה של מחירי הנדל"ן. מרצים אחרים בכנס, ציינו כי חלק גדול יותר של השקעות הציבור מופנה לחו"ל באופן ישיר ובאופן עקיף באמצעות גופי החיסכון הפיננסי ובתי ההשקעות.  מרצים בכנס הזהירו מרכישה ללא בדיקה של נדל"ן בחו"ל  ומהשקעת אחוז גבוה מדי במניות של חברות נדל"ן. האזהרה מתייחסת במיוחד לשווקי הנדל"ן של מזרח אירופה.  

    שחר שילוח )HRU(: מחקר:  קוראים לך חוחית? זה ממש לא מועיל לקידום המקצועי   
    במחקר ראשון מסוגו שפורסם בעיתון  Journal of Experimental Social Psychology נבדק "אפקט הגיית השם". אפקט הגיית השם הוא הקשר בין קבלת החלטות ביחס למועמד לקבלה לעבודה או לקידום בעבודה לבין קלות הגיית שמו.  במחקר שעשו ד"ר סימון לאהם מאוניברסיטת מלבורן וד"ר אדם אלטר מאוניברסיטת ניו יורק, נמצא קשר בין קלות הגיית השם והציון אותו מקבל המועמד. מועמדים ששמם קל יותר להגייה קיבלו ציונים גבוהים יותר. לא נמצא קשר בין ציון המועמד ומשתנים אחרים כמו: צליל זר או לא זר, אורך השם ונדירותו.       

    מיקי פלד ומאיר אורבך (כלכליסט): מהגרים פחות לחו"ל, אבל לזמן ממושך יותר  
    סקר של משרד הכלכלה והלמ"ס מצא כי כ 5,700  מדענים ישראלים המצאים בחו"ל יותר משלוש שנים, לא בהכרח מתכוננים לחזור לארץ. נכון ל 2011, ישראל הפסידה 2,134 מתמטיקאים, סטטיסטיקאים ומומחי מדעי מהחשב, 2,052 מהנדסים ואדריכלים, 1,231 ביולוגים ו 370 פיזיקאים. הנתונים מראים כי המשבר הכלכלי בעולם צמצם את ממדי ההגירה מהארץ, מה שמחזק את ההטענה כי השיקול העיקרי להגירה לארץ או חזרה ממנה הוא כספי. הגורם העשוי להחזיר אותם לארץ היא הבטחת משרה יציבה.  

    עדי בן ישראל (גלובס): גל הפיטורים הגדול בתולדות טבע: תפטר 5,000 עובדים - כולל מאות עובדים בישראל   
    ענקית התרופות טבע, מאיצה את תכנית ההתייעלות, שתושלם עד סוף שנת 2017. החברה הודיעה ב 10.10 שתפטר 5,000 עובדים המהווים 10% ממצבת כוח העובדים בחברה. באמצעות הפיטורים תחסוך 2 מיליארד דולר עד שנת 2017. במסגרת הפיטורים יפוטרו מאות מתוך 7,500 עובדי החברה בישראל. הסיבה לצעדי ההתייעלות היא ההתיישנות הצפויה של הפטנט של טבע על תרופת הקופקסון. חברות מתחרות יוכלו לייצר תרופות גנריות המתחרות בתרופה זו, שעל פי ההערכות מביאה בין 30% ל 50% מרווחי החברה. 

    מעין מנלה (כלכליסט): לא רק עמלות ומסגרות אשראי: איך בוחרים חשבון בנק   
    המאמר מציג שיקולים עיקריים בבחירת בנק. שני השיקולים הראשונים המוצגים הם גובה העמלות ומסגרת האשראי, בהם עשויים להיות הבדלים גדולים בין בנקים שונים. שיקול נוסף הוא מענקים, שנותן הבנק ללקוח. הבנקים הקטנים נלחמים היום על לקוחות חדשים ומוכנים להציע הטבות רבות. שיקולים עיקריים נוספים הם: איכות השירות, מיקום הסניף הקרוב למגורי הלקוח והשירותים שניתן לבצע בערוצים של שירות עצמי כמו אינטרנט.     

    דעה: פרופ' רות פלטו-שנער (כלכליסט): להיפטר מהשיקים   
    הכותבת חושבת שהקטנת השימוש במזומן במטרה להילחם בהון השחור היא צעד חיובי אבל לא מספיק. לדעתה חייבים להגביל גם את השימוש בצ'קים. היא מציעה לבטל לחלוטין שימוש בצ'קים שאינם מסומנים ב: למוטב בלבד. צ'קים המסומנים למוטב בלבד אינם סחירים. צ'קים שאנים מסומנים כך מועברים מיד ליד, לפעמים גם ללא צורך בחתימה של המעביר, וניתן להלבין באמצעותם הון. בעיה נוספת מהעברת הצ'קים מיד ליד, הן שנותן הצ'ק אינו יכול לבטלו גם אם לא קיבל את התמורה עבורה שילם, כאשר המחזיק בצ'ק הוא צד שלישי. הפתרון המוצע אינו פותר את הבעיה בכל המקרים: נותן הצ'ק יכול שלא לכתוב את שם המוטב ואז הצ'ק יהפוך בכל זאת לסחיר. 

    בשורה אחת:
    מייסד רשת קפה ב 5 שקלים: "אנו בונים על שיתוף עם הציבור שדפקו אותו". נהג מונית שרוצה קפה לא מעוניין לשלם על מיזוג אויר .  
    השכר בתקשורת: 4,000 שקל למתחילים - 70,000 שקל לטלנטים. העתיד לא נראה מבטיח.     
    מכוניות מיני משפחתיות בתנופה. יותר זוגות צעירים רוכשים מכוניות מיני משיקולי עלות.
    העבודה הכי טובה בארץ. מודל חדש של עבודה בחברות גלובליות. 
    29% ממקבלי האבטלה בשנת 2012  - אקדמאיים. כך עולה מנתוני המוסד לביטוח לאומי




     
     
     
     
  • ידיעות שהתפרסמו בעיתונות האלקטרונית

    אשר שכטר (דה-מרקר): שוק המשכנתאות המשתולל מנציח פערים ומערער את החברה הישראלית  
    מחירי הדירות בישראל הם הגבוהים בעולם המערבי, במונחי מספר משכורות הנדרשות לרכישת דירה. עליית מחירי הדירות גבוהה מעליית השכר. התוצאה גידול במשכנתאות וגיידול ברמת הסיכון, שלווים לא יעמדו בהחזר. זה יותר מדיור: המצב בשוק הדיור הוא חלק מהגדלת הפערים בחברה הישראלית בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם. הבעלות או חוסר בעלות על דירה גם משקפת מצב כלכלי וגם משקפת בעיה של אלה שאולי לא יוכלו להחזיר את התשלומים, אם וכאשר תעלה הריבית במשק או יקטנו הכנסותיהם. במאמר מרואיינים מומחים המציגים היבטים שונים של המצב, למשל: התייקרות דירות במרכז גבוהה מאשר התייקרות דירות בפריפריה. זוגות לא יעברו לפריפריה בהיעדר תשתיות, כגון: תשתית תחבורה שתאפשר להם להגיע למקום עבודה במרכז או לקבלת שירותים רפואיים במרכז. דוגמה נוספת: האינדיקטורים לסיכון המשכנתאות מציגים את המצב באור אופטימי מדי. הם אינם כוללים הלוואות, שלוקחים הורים על מנת לעזור למימון רכישת הדירה של ילדיהם.    

    ירון דרוקמן (Ynet): הלמ"ס חצי מבני 65 ומעלה בלי הסדר פנסיה   
    מנתוני הלמ"ס שפורסמו לכבוד יום הקשיש (1.10.13) עולה כי רק ל 46% מבני ה 65% ומעלה שאינם מועסקים, יש הסדר פנסיה. 97% מאלה שאין להם הסדר פנסיה מתקיימים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי או מקצבאות של מוסד ממשלתי אחר. ההוצאה הממוצעת של משק בית של קשישים היא 10,353 ש"ח לחודש. הוצאה זו קטנה מההוצאה הממוצעת למשק בית  שהיא  13,967 ש"ח. אבל ההוצאה הממוצעת לנפש של קשיש כמעט כפולה מההוצאה הממוצעת לנפש של משק בית. ככל שגדל הגיל, גדל אחוז הנשים באוכלוסיית הקשישים. אחוז הקשישים באוכלוסייה גדל. עם קום המדינה רק 4% מהאוכלוסייה היו בגיל 65 ומעלה. היום אחוז הקשישים באוכלוסייה מתקרב ל-10%.       

    מוטי בסוק (דה מרקר): ברשות המיסים מעריכים: גביית המיסים השנה ב 4.5 מיליארד שקל מעבר ליעד  
    ההערכה מבוססת על שיעור הגבייה בחודשים האחרונים והערכת גבייה בחודשים הבאים. הגבייה עשויה להגיע ל 239 מיליארד שקל או יותר, בהשוואה ליעד של  234.5 מיליארד שקל. הכוונה היא להעמיק את הגבייה בשנים הקרובות, כשהדגש הוא על מלחמה בהון השחור. לצורך כך רשות המיסים קיבלה תוספת של יותר מ 1,000 עובדים. יעד הגבייה לשנת 2014 הוא 257.6 מיליארד שקלים. .    

    מעין מנלה (כלכליסט): אכלתם היום בצהריים בחוץ? זה יכול לעלות לכם 9,000 שקל לשנה   
    אחד הסעיפים המשפיעים על מאזן כלכלי של משפחה, הוא הוצאת כסף על ארוחות בשעות העבודה. מסתבר שלבחירה לאכול בחוץ במקום להביא אוכל מהבית, יש משמעוות כלכלית: 9030 ש"ח  לשנה בממוצע, במשפחות המלווות כלכלית על ידי ארגון פעמונים. אם מוסיפים לזה גם קפה ומאפה בבוקר זה עשוי להגיע למעל 13,000 ש"ח לשנה. נתונים דומים נמצאו גם בסקרים במדינות אחרות. בסקר שערכה חברת ןיזה בארה"ב נמצא גם נתון מדאיג: בעלי המשכורות הנמוכות מוציאים יותר מ 20% יותר מאשר בעלי המשכורות הגבוהות. 

    עמית טסלר (גלובס): למה כדאי לכם לקנא ביועצי ההשקעות בבנקים?   
    בעוד יועצי ההשקעות שאינם עובדים בבנקים מתקשים למצוא עבודה, ולכן  65% מבעלי רישיון הייעוץ בישראל, החליטו להתלות או לבטל את רישיונם ולחפש תעסוקה אחרת, נהנים יועצי ההשקעות בבנקים מיציבות תעסוקתית. התוצאה היא שמרבית מ  3,836 היועצים המחזיקים ברישיון ייעוץ, מועסקים על ידי הבנקים. חלק גדול מהציבור משתמש בשירותי הייעוץ החינמי של הבנקים. הבעיה היא שקיימים הרבה ניגודי אינטרסים בין פעילות היועץ ופעילויות אחרות של הבנק. כך למשל, אם היועץ ממליץ למכור ולקנות מניות, הבנק מקבל עמלות. ניגודי האינטרסים נקראים סבסוד צולב והם כוללים גם יחסי תן וקח בין בנקים ובתי השקעות.   

    ארי פסובסקי ומיקי פלד (כלכליסט): למה הכל צומח חוץ מהמשכורת שלנו   
    הכתבה עוסקת בפער ההולך וגדל בין צמיחת הכלכלה והשכר הממוצע של העובדים. בישראל  היה הגידול בשכר הריאלי בשנות ה80 כמעט זהה לעליה בתוצר. בשנות ה 90 הגידול בתוצר היה פי 5 מהגידול בשכר ובשנות ה 2000 פי 18. אין מדובר רק בישראל אלא בתופעה כלל עולמית. נתוני ה 
    OECD מראים דשדוש דומה בשכר כמעט בכל המדינות החברות בארגון. נתונים מהמדינות המתפתחות מראים התפתחות חמורה יותר באותו כיוון. ה OECD חושב שהמשך מגמה זו "עשויה לערער את הלכידות החברתית". המשמעות היא שהמעסיקים לוקחים לעצמם נתח גדול יותר מהגידול בתוצר ונותנים לעובדים נתח קטן יותר. קיימים הסברים רבים לתופעה. בין ההסברים עליית הפערים ברמת השכר בין כלל האוכלוסייה לבין בעלי השכר הגבוה במיוחד, שינויים בשווקים הפיננסיים המאפשרים למעסיקים לקבל תשואה על ההון לא באמצעות השקעה בעבודה והיחלשות ארגוני העובדים. המומחים המרואיינים לכתבה חלוקים בדעותיהם ביחס לשאלה: האם יש סיכוי לשינוי במגמה?   

    בשורה אחת:
    האם הקעקועים שעל גופכם יפגעו לכם נבקריירה? 
    החיים בסנדוויץ'  - "אני עורכת דין בהכשרתי בעלת תואר שני, אבל מוכרת לחמים בדוכן בקניון" . 
    לומדים שקר כלשהו  ומתבכיינים: "הדור האבוד" מפונקים ומאשימים את כולם חוץ מעצמם. 
    השוק השחור הגדול ביותר ברשת נסגר: הביטקוין  צנח.  
    זו הסיבה שבגללה מחירי המכוניות לא יעלו מהיום.