אקטואליה - אוקטובר 2014

לקט ידיעות איגוד 

שאול אמסטרדמסקי וגולן פרידנפלד (כלכליסט): משקי הבית חייבים 107 מיליארד שקל לא כולל משכנתאותם
הישראלים חייבים לבנקים 107 מיליארד שקל. החוב כולל הלוואות ואוברדרפט. הסכום אינו כולל משכנתאות. הבעיה העיקרית היא הקצב המהיר של הגידול בחובות משקי הבית: בחמש השנים האחרונות גדל סכום החובות של משקי הבית לבנקים ב-37%. באותה תקופה גדלו הפקדונות של משקי הבית ב-2.5% והשכר הנומינלי ב-15.2%.משק ביית ישראלי חייב לבנקים בממוצע 169 אלף שקל.סך החובות של משקי הבית הישראלים לכל הגופים הוא 422 מיליארד שקל.
מיקי פלד (כלכליסט): מפות חדשות של הלמ"ס מגלות: איפה הכי כדאי לגור?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת לראשונה סקר חברתי בעזרת מפות שמפלחות את השכונות בערים לפי מדדים שונים. בין המדדים: גודל דירה ממוצע במ"ר, שווי ממוצע של דירה לפי מחיר למ"ר, שיעור התושבים בשכונה הרשומים בלשכת הרווחה, ורמת ההשכלה. הסקר כולל גם מפות המתארות מדד של דירוג העוני על פי שכונה.  

אליצפן רוזנברג (Ynet): לפני הטיול במזרח: איך בוחרים ביטוח נסיעות?
האירוע הקשה בנפאל, בו נהרגו ונפצעו מטיילים ישראלים, מפנה את הזרקורים לביטוח נסיעות בכלל ולביטוח נסיעות תרמילאים בפרט. ההמלצה העיקרית היא לא להסתפק בביטוח של חברות כרטיסי האשראי או קופות החולים ולבטח בביטוח ספורט אתגרי. המלצות נוספות הן לבדוק מספר מקסימלי של ימי אשפוז ולא רק גובה תשלום ביטוח על אשפוז ולא להסתמך על מדינת ישראל שתחלץ אתכם.

חיים ביאור (דה מרקר): סבתאות 2014: עובדים במשרה מלאה, מטפלים בנכדים ובהורים המבוגרים 
המאמר עוסק בריבוי התפקידים של גילאי ה-50. הם עובדים במשרה מלאה, מטפלים בנכדים, עוזרים לילדים ולפעמים גם עוזרים להוריהם הקשישים. העומס יוצר מתחים ולפעמים נוצרים קונפליקטים בין התפקידים השונים. פרופ' ליאת קוליק מאוניברסיטת בר-אילן חקרה את הסבא והסבתה החדשים. היא התמקדה בקונפליקט בין המשימות הרבות אצל אותם סבים וסבתות שעדיין עובדים. לדעתה המצב שונה מהמצב בעבר, בו התמקדו הסבים והסבתות בטיפול בנכדים. בישראל הבעיה חריפה יותר מאשר ברוב מדינות מערב אירופה ומדינות OECD, משום ששיעור בני החמישים או יותר שעדיין עובדים גבוה יותר.

רותי לוי (דה מרקר): כך מבלבלים היצרנים ורשתות השיווק את הצרכנים וגורמים להם לשלם יותר
רשתות השיווק גובות מחיר גבוה על מוצרי מזון ופארמה בישראל. הן גם מוצאות דרכים על מנת לבלבל את הצרכנים ולגרום להם לקנות עוד יותר ביוקר. במאמר מוצגות כמה מהשיטות, בליווי דוגמאות ותירוצי יצרנים ומרכולים. בין השיטות הנפוצות לייקור: שינוי גודל האריזה, מחירים גבוהים למותג פרטי, שאמור להיות זול יותר, אריזות "חיסכון", שמחיר המוצר גבוה בהן יותר ממחירו באריזות שאינן אריזות חיסכון והסתרת שילוט ביחס למוצרים בפיקוח שמחיריהם זולים. 

אליצפן רוזנברג (Ynet): מסלולי עמלות בבנקים: כמה אתם משלמים?
בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מאוכזבים מכך שמספר המשתמשים בתכנית המסלולים קטן מהמצופה. הם בעיקר מאוכזבים מכך שעסקים קטנים, שתכנית המסלולים כדאית להם, לא משתמשים בתכנית. הקמפיין הפרסומי החדש מכוון בעיקר לבעלי עסקים קטנים. כך למשל, בעל עסק קטן המבצע 5 פעולות בחודש באמצעות פקיד ו-35 פעולות מקוונות משלם בין 62 שקלים ל-131 שקלים בחודש. אם יעבור למסלול מורחב, ישלם בין 20 שקלים ל-29 שקלים בחודש, בהתאם לבנק בו מתנהל חשבונו.

בשורה אחת:
"הלוואות הן כדור שלג .זו אשליה להגיד שנחזיר ויהיה בסדר". לידת הבת השנייה נקודת מפנה בכלכלת משפחת שביט.
בלי רווח של שקל? רמי לוי החל לשווק אייפון 6 במחיר עלות. רמי לוי מוכר אייפון 6 ב-3525 שקל.
הסוד לחיי נישואים ארוכים ומאושרים: תעשו חתונה גדולה אבל זולה. ירח דבש לעומת זאת הוא הכרחי.
בלומברג: כתבה מרתקת באנגלית: הדרך לגרום לעובדי ידע לעבוד יותר שעות: לתת להם להחליט מתי יעבדו. מתייחס לעובדי פיננסים, הייטק ועורכי דין..
בנק ישראל יפרסם הוראות להגנה קיברנטית. ההנחיות להגנה מאיומים קיברנטיים צריכות להיות מיושמות על ידי בנקים וחברות כרטיסי אשראי.

הלקט מופץ ע"י איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר).