אפריל-2013
 
  התחדשנו,

ועברנו לאתר חדש, מהיר יותר,
מעודכן יותר, וידידותי מאד

 
באתר החדש ריכזנו את כל המידע
על הכשרת יועצים לכלכלת המשפחה



לסילבוס הקורס

לעלויות הקורס

לאתר החדש






המידע המופיע למטה אינו מעודכן יותר, אנו משאירים אותו לצרכים סטטיסטיים בלבד והוא לא נועד לשימוש הגולשים באתר, לחץ/י כאן למעבר לאתר החדש
























 
  • מעין מנלה (כלכליסט): אתם באובר? אל תמהרו לקחת הלוואה לכיסוי המינוס  
    הריבית על אוברדרפט עלולה במקרים רבים להיות גבוהה יותר מהריבית, שנשלם על הלוואה. מדוע אם כן, לא לקחת הלוואה על מנת לכסות את האוברדרפט? התשובה לשאלה היא, שבלקיחת הלוואה לכיסוי אוברדרפט, צריך להביא בחשבון שיקולים המתייחסים למכלול ההתנהגות הכלכלית ולא רק את שיעור הריבית. חשוב לזכור, שהלוואה לכיסוי המינוס, היא לא יותר משם שווקי. יש לטפל במחלה (אי-התאמה בין הוצאות והכנסות)  ולא בסימפטום  (אוברדרפט). בין השיקולים שמעלים מומחים, נכללים השיקולים הבאים:  האם נשתמש בהלוואה רק לכיסוי האוברדרפט ללא שינויים במאזן ההכנסות לעומת ההוצאות? במקרה כזה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מהר מאד חוזרים לחריגה מהאוברדרפט, אליה מתווסף הצורךלכסות גם את ההלוואה. שיקול נוסף הוא עמדת המיקוח של הלקוח מול הבנק: לקוח שיפנה ביוזמתו לבנק לפני החריגה מהאוברדרפט, נמצא בעמדת מיקוח טובה יותר, מאשר לקוח שחרג וחיכה לטלפון מהבנק.       
    דה-מרקר: טיוטת חוק ההסדרים נחשפת: כיצד יטפל משרד האוצר בחרדים, בפריפריה ובריכוזיות במשק    
    טיוטת חוק ההסדרים מבשרת על רפורמות ושינויי סדרי עדיפויות. הטיוטה כוללת קיצוץ של 50% בתקציבי ישיבות חרדיות, שאינן מגישות תלמידים לבגרות, עידוד תעסוקת שני בני זוג באמצעות סבסוד מעונות, הנפקה לציבור של 20% מהתעשיות הביטחוניות (התעשייה האווירית ורפא"ל), אישור חוק לשירותי רכב במטרה להגדיל את התחרות, חיוב משרד הביטחון למכור תדרים לצורך קידום טכנולוגי של סלולריים מדור רביעי, הפקעת גביית תשלומי מיים מרשויות מקומיות, שלא הצטרפו לתאגידים, הוספת אגרות חדשות לפנייה לבתי משפט  ואיחוד שירותים של רשויות מקומיות חלשות בפריפריה .ניסיון העבר מלמד, ששינויים כאלה נבלמו  בגלל התנגדות קבוצות לחץ.   

    עדי ברקן-לב (דה-מרקר): סטודנטים - האוניברסיטה חייבת לכם כסף על עבודות שהגשתם   
    למי שייכות זכויות הקניין בתוצרי עבודה ויצירה של סטודנטים, והמוסד האקדמי עושה שימוש בהן או ברעיונותיהם? לדעת הכותבת הם שייכים לסטודנטים. לפעמים השווי הכלכלי של תוצרים אלה, עשוי להיות גבוה ולהשליך על מצבו הכלכלי העתידי של הסטודנט. בעת הקבלה לאוניברסיטה חותמים הסטודנטים ,על מסמך על פיו הזכויות על תוצרים אלה, שייכות למוסד אקדמי. לסטודנטים אין ברירה אחרת, אם ברצונם ללמוד במוסד. תהליך דומה קיים גם במקומות עבודה. ההבדל העקרוני הוא שמקום העבודה משלם לעובד עבור עבודתו, בעוד המוסד האקדמי לא רק שאינו משלם לסטודנט, אלא גובה ממנו כסף. בגלל הבדל זה חושבת הכותבת, שזכויות הקניין בתוצרי עבודתם של הסטודנטים, שייכות להם ולא למוסד האקדמי.   

    שאול אמסטרדמסקי (כלכיסט): מבוטח בביטוח סיעודי קבוצתי? מ 2014 כבר לא      
    אגף שוק ההון במשרד האוצר מפרסם  תקנות, לפיהן לא יהיו יותר ביטוחים סיעודיים קבוצתיים. המבוטחים יצטרכו לדאוג לביטוחים סיעודיים פרטיים יקרים יותר. גם מבוטחים שכבר יש להם ביטוח סיעודי קבוצתי באמצעות מקום העבודה או באמצעות ארגון יציג, לא יוכלו להמשיך בביטוח הקבוצתי. הכוונה היא לקבוצות עובדים, כגון: עובדי התעשיות הביטחוניות, מורים, עורכי דין, קיבוצניקים ועובדים במקומות עבודה גדולים. היחידים שכן יוכלו להמשיך להיות מבוטחים בביטוח קבוצתי הם עובדים  מעל גיל 60. גם עובדים אלה ייאלצו להסתפק בביטוח מצומצם יותר, שעלותו השוטפת נמוכה יותר.  מספר העובדים המבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי הוא כמיליון. הסיבה לרפוורמה  היא, שבמשרד האוצר הגיעו למסקנה שעלות הביטוחים הקבוצתיים נמוכה מדי. התוצאה עלולה להיות חוסר יכולת של המבטחים לעמוד בהתחייבויותיהם, כאשר יגדל מספר המבוטחים, שיעשו שימוש בשירותי הסיעוד הכלולים בפוליסות.    

    נמרוד בוסו (דה-מרקר): חוק הוד"לים מאפשר יצירת דיור בר-השגה אך הממשלה אוסרת על יישומו   
    חוק הודל"ים שנחקק באוגוסט 2011, בעקבות המחאה החברתית, מאפשר יצירת דיור בר-השגה. החוק מאפשר קיצור זמן ההמתנה לאישור תוכניות לבנייה, באמצעות העברתן לוד"לים במקום לוועדות תכנון רגילות. סעיפים בחוק מאפשרים  לוד"לים לקבוע, שחלק מהדירות ישמשו להשכרה לטווח ארוך במחיר מפוקח. בפועל לא נעשה בו כמעט שימוש. בעתירות, שהגיש עו"ד גיל גל-מור מהאגודה לזכויות האזרח, נטען כי הממשלה הנחתה את העוסקים בנושא, לא לעשות שימוש בסעיפים אלה. לעומת זאת במשרד המשפטים טוענים כי לצורך שימוש בחוק לצורך דיור בר-השגה, נדרשת השלמה באמצעות תקנות. תקנות אלה טרם קיימות.      

    דיעה: מרב ארלוזורוב (דה-מרקר): הרפורמה הקלה מכל (כמעט)        
    עולם הספנות מתפתח. ספינה ממוצעת המשייטת בים התיכון נושאת מטען בנפח של יותר מ 10,000 מכולות. מטען זה הוא כפול מהמטען, שנשאה ספינה ממוצעת לפני 10 שנים. היקף המסחר גדל עקב הגלובליזציה וחברות הספנות מתמודדות עם הגדלת היקפי המסחר באמצעות הגדלת נפח המטענים. לישראל מיועדים כ 50% מהמטענים המגיעים למזרח הים התיכון. הסיבה שזה צריך לעניין את האזרח הישראלי היא, שנמלי חיפה ואשדוד אינם מסוגלים לטפל בספינות הנושאות מטענים של מעל ל 9,000 מכולות. לא ירחק היום שבו לא תגענה ספינות ישירות לנמלי ישראל. במקום זה יתבצע תהליך שטעון, המייקר את הסחר הימי ב 300-700 דולר למכולה או במונחים שנתיים חצי מיליארד עד מיליארד דולר. בתהליך השטעון, פורקת הספינה את המטענים בנמל שערוך לטיפול בספינות גדולות (פורט סעיד למשל) והמטענים נטענים לאוניות קטנות יותר המגיעות לנמל היעד. בניית נמל חדש אורכת בחמש שנים. החברה הממשלתית נמלי ישראל, נערכה לכך בעוד מועד יש לה שתי תוכניות מאושרות לנמלים חדשים בחיפה ובאשדוד. בנוסף לכך צברה אמצעי מימון מתאימים. הבעייה המעכבת את מימוש התוכניות היא התנגדות עובדי הנמלים, שאינם צד בעניין. הנמלים החדשים מוקמים על שטחים בבעלות המדינה, אינם מחליפים את הקיימים, אלא מתווספים אליהם. הכותבת חושבת שאין מקום להתנגדות עובדים המרוויחים 80,000 ש"ח לחודש (כשאחד עובד וחברו מקבל את השכר בלי לעבוד. נוהג שבית הדין לעבודה דרש להפסיק). יש מקום לשכר נמוך יותר לעובדי הנמלים החדשים.        

    בשורה אחת:
    940 ק"מ של רווח//  הכירו את העסקים והכלכלה סביב הטיולים בשביל ישראל.       
    זהבי מארגן מרי אזרחי: צלצלו לבנק שלכם  ותודיעו שתעזבו, אם יוותרו על מאות מיליוני ש"ח לעשירים כמו נוחי דנקנר.
    כמה פעמים בשבוע מומלץ להתקלח
    עשר שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שתצאו לעצמאות.    

    כך מסייעת החשבונאות להבין את התהליכים הכלכליים.  



     
     

  • מעיו מנלה (כלכליסט): פדיתם את כספי הפיצויים? אתם עלולים לאבד 40% מהפנסיה 
    שכירים רבים  מושכים את כספי הפיצויים ומשתמשים בהם לצרכים שוטפים. הפטור ממס על משיכת פיצויים מעודד אותם לעשות זאת.  על פי מחקר חדש של המוסד לביטוח לאומי, רק 45% מהשכירים עבדו ברציפות במשך 6 השנים מתחילת שנת 2005 ועד סוף שנת 2010. על פי אותו מחקר כ 50% החליפו עבודה וכ 16% חוו לפחות תקופת אי-העסקה אחת. בתקופת אי-העסקה נוטים למשוך את כספי הפיצויים ולהשתמש בהם. צעירים, הרחוקים שנים רבות מהפרישה לגמלאות, נוטים למשוך את כספי הפיצויים למטרות צריכה כגון: רכישת רכב. המעביד מפריש 8.33% ממשכורת העובד לפיצויים. ההפרשה היא לתוכנית חיסכון פנסיונית כגון: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל. ההפרשה לפיצויים מהווה בין 30% ל 45% מההפרשה לתוכנית פנסיונית. משיכת הפיצויים עלולה להקטין את גובה הפנסיה בכ 40%.        

    רון שטיין ואדריאן פילוט (גלובס): באוצר ממליצים ללפיד לפגוע בהטבות על קופות גמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה 
    בין הצעדים הנשקלים לביטולי פטור ממס, יש גם המלצות לצמצום או ביטול הטבות מס על חיסכון פנסיוני.  אחד המהלכים הנשקלים הוא הנמכת התקרה להטבות מס מרמה של כ 35 אלף ש"ח לכמחצית מהסכום. צעד נוסף הנשקל, הוא ביטול הטבות מס החל מסכום צבירה מסויים. "לא בטוח  שהמדינה חייבת  לסייע ולתמוך בשכיר שצבר כבר 1.5 או 2 מיליון שקל" מסר בכיר  באוצר. לדברי פקידי אוצר, ביטול ההטבות הפנסיוניות הוא צעד פיסקלי, אבל גם עשוי לתרום לשיפור השיוויון וחלוקת ההכנסות. היקף הטבות המס לחיסכון פנסיוני הגיע בשנת 2012 לכ 11 מיליארד שקל מתוך סך כולל של 40 מיליארד שקל בהטבות מס .   

    עדי בן-ישראל (גלובס): מחירי הדירות  משלימים נסיקה של 81% בפחות מ 6 שנים 
    על פי נתוני הלמ"ס, מחירי הדירות ממשיכים לעלות. בפברואר הם עלו ב 1.7%. זהו חודש שמיני ברציפות בו עולים המחירים. עליה זו היא מהעליות החודשיות החדות ביותר בשנים האחרונות. בשנה האחרונה עלו המחירים ביותר מ 10%. מתחילת  גלהעליות, בחודש מאי 2007, עלה מדד  מחירי הדיור ב 80.7%.  בנק ישראל מציע להשוות את המיסוי על השכרת נדל"ן, למיסוי על שוק ההון (25%). 

    מחקר: מי חכמים יותר - מיליארדרים, מנכ"לים או פוליטיקאים?   
    במחקר שנערך באוניברסיטת דיוק נמצא כי שיעור גבוה יותר של מיליארדרים, שייכים לאחוזון העליון  של האינטליגנציה. במחקר של ג'ונתן וואי, נמצא קשר בין אינטליגמציה גבוהה לבין הצלחה בכלל ובין אינטליגנציה והצלחה כלכלית במיוחד. 45% מהמיליארדרים נמצאו באחוזון העליון של היכולת הקוגניטיבית, לעומת 41% מהשופטים הפדראליים ומהסנאטורים. 38.6% מהמנכ"לים של חברות המשתייכות לפורצ'ין 500 ורק 21% מחברי הקונגרס, השתייכו לאחוזון העליון של האינטליגנציה. בקרב  המיליארדרים קיימים פערים גדולים: 69% מאלה שעשו את הונם מהשקעות ו 63% מאלה שהרוויחו אותו בטכנולוגיה לעומת 25% מצוברי ההון בתחומי: אופנה, קמעונאות, משקאות ומזון. הביקורת על המחקר היא, שהקריטריון לאינטליגנציה היה לימודים באחת מ 29 אוניברסיטאות העילית בארה"ב. קיים מתאם גבוה בין אינטליגנציה ללימודים באוניברסיטאות אלה, אולם קיימים גורמים נוספים המשפיעים על קבלה ללימודים בהן.   

    דיעה: אהוד פלג (דה-מרקר): הספורט הצרכני הלאומי 
    מנכ"ל שופרסל בכנס קמעונאות: "אנחנו עושים הכל כדי לגרום לאנשים להוציא יותר כסף". הוא ביקר את "הספורט הלאומי של השוואת מחירים וביצוע  סקרים".  מנכ"ל חברת תקשורת גדולה, אמר בכנס אחר: "לא נוכל יותר להנחות את העובדים לומר חצאי אמיתות לצרכנים כי למחרת הם  משווים הכל ברשתות החברתיות".  אהוד פלג, מנכ"ל  המועצה הישראלית לצרכנות, חושב  שצטטות אלה מייצגות  מדיניות ברורה של תאגידים להוציא כסף מצרכנים. התאגידים גם מבקרים את הרשויות על עודף רגולציה כאשר הן מגינות על הצרכנים.  לדעתו המענה הצרכני הוא לקיחת אחריות על ידי הצרכן. אחד האמצעים הוא השוואת מחירים שיטתית.   

    כלכליסט: ראיון: ניר גלעד מנכ"ל החברה לישראל: אסור למחזר חובות? זו אמירה מטומטמת.     
    ניר גלעד מנכ"ל החברה לישראל, הוא אחד המנהלים המתוגמלים ביותר בישראל. עלות שכרו משנת 2007 הועד היום היא כ 83 מיליון ש"ח. חלק מהחברות הבנות של החברה לישראל נמצאות בקשיים: צים העומדת בפני הסדר חוב שני, בטר פלייס וחברת השבבים טאואר. חברת הבת המניבה רווחים גבוהים היא  כי"ל. כי"ל מייצאת לחו"ל כ 95% מהאשלג, משאב כלכלי טבעי, שהיא מפיקה.  גלעד חושב שמותר למחזר חובות בתנאי שלא רימית ולא גנבת. לדעתו, החובות נוצרו בגלל סיכון מחושב, שמטרתו צמיחה כלכלית. כך למשל צים רכשה ספינה להחכרה. ההשקעה הייתה צפויה להיות מוחזרת תוך 25-30 שנה. שינויים בתנאי השוק  הורידו את מחירי ההשכרה. הוא חושב, שהבעיה היא בהשקעת כספי החוסכים לפנסיה בחו"ל, המאפשרת צמיחה בחו"ל במקום בארץ. לדעת גלעד, כספי החיסכון לפנסיה של הציבור צריכים להיות מושקעים, בחלקם, ברמת סיכון גבוהה, על מנת לאפשר צמיחה. אין מקום לשאול את המשקיע לדעתו, משום שהמשקיע הקטן אינו מבין.  את החיסכון הפנסיוני האישי שלו משקיע גלעד במסלולי אג"ח סולידיים, משום שאחד המרכיבים בשכרו הן אופציות, שבהן קיימת רמת סיכון גבוהה.   

    בשורה אחת:
    גם העשירים ייפגעו: כך ייראה המס על מכוניות היוקרה.     
    החובות הפרטיים של דנקנר מעל אי.די.בי. כמיליארד שקל -  הבנקים מתכוונים לוותר לו על מרבית החוב
    העליון: טיפ למלצר הוא הכנסה של המלצר - ולא של המסעדה.
    בקשה לייצוגית נגד דיסקונט: פגע בפיצויי הפרישה של כאלף עובדים
    גידול בתלונות הציבור נגד חברות הסלולאר. הגידול מוסבר ע"י הרפורמה בשוק הסלולאר, הגדלת התלות במערכות, מודעות הציבור ושירות לקוי של חלק מהחברות. 




     
     


  • רוני לינדר-גנץ (דה-מרקר): סקר הרופאים: אחד מכל 9 רופאים היגר מהארץ   
    בסקר ראשון מסוגו שערכו משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נבדקו העסקת ושכר רופאים בארץ. ממצא חשוב הוא שאחד מכל תשעה רופאים היגר מהארץ. בין המהגרים אחוז גבוה של רופאים מרדימים, מקצוע שבו יש מחסור בארץ ובעולם.  הרופאים המהגרים מהארץ הם בוגרים יותר ול 69% מהם אין תעודת מומחה. 32% מהרופאים עובדים גם כשכירים וגם כעצמאיים ורק 6% מהם עובדים כעצמאיים בלבד. השכר החודשי הממוצע ברוטו של רופא  שכיר בישראל בשנת 2008, היה כ 22.9 אלף ש"ח. רופא גם כשכיר וגם כעצמאי הרוויח כ-29.3 אלף ש"ח ברוטו לחודש. הנתונים מראים על פערים גדולים בשכר בין רופאים מומחים לרופאים שאינם מומחים. רופא מומחה מרוויח  127-202 אלף ש"ח לשנה יותר מרופא שאינו מומחה. נמצא גם פער גדול בשכר בין גברים לנשים. רופאה שכירה מרוויחה כ 29% פחות  מרופא שכיר. רופאה העובדת גם כשכירה וגם כעצמאית מרוויחה 36% פחות מרופא העובד כשכיר וכעצמאי. 
    משה ליכטמן (גלובס): לא להאמין דירות 100 מ"ר בכפר סבא בשכירות של 10 שקלים לחודש - עם עדיפות לחרדים  
    זו התוצאה האבסורדית של מכרז משולב של דיור בר-השגה ומכירת דירות בפרויקט בעיר. מדובר במכרז הדגל של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להשכרה לזכאים במסלול א' , הקרוי מסלול אטיאס על שם שר השיכון היוצא. הזוכה החברה הכלכלית לפיתוח השרון, הציעה 10 אגורות למ"ר לחודש, כלומר: 10 ש"ח לחודש לדירה. מתחרים אחרים במכרז הציעו בין 5 ש"ח למ"ר לחודש ל 0.5 ש"ח למ"ר לחודש.  הקבלנים לא השתגעו. חישוב מדויק מראה כי בתנאי המכרז אפשר להרוויח גם במחירי השכרה אבסורדיים. המתווה מעניק לזוכה הנחה של יותר מ 10 מיליון ש"ח על הקרקע, שמחירה המקורי הוערך על ידי השמאי הממשלתי בכ 14 מיליון ש"ח. בנוסף לכך זכאי הזוכה למכור 9 דירות מתוך 24 במחירי השוק ולהשכיר 5 במחירים ללא פיקוח. ההשכרה של יתר  10  הדירות, לזכאים לדיור בר-השגה, היא ל 10 שנים שאחריהן, יוכל הקבלן למכור את הדירות במחיר השוק. לאחר התדהמה מההצעות, משרד השיכון מנסה להשכיר את הדירות לזכאים במחיר ריאלי של 2,800 ש"ח במקום 10 ש"ח על פי המכרז. הלקח: בפרויקטים כאלה אין לערב מכירה והשכרה, אלא ליעד את כל הדירות להשכרה. בנוסף לכך יש להקטין את גודל הדירות.

    אורה קורן (דה-מרקר): מחירי הלחם יירדו בימים הקרובים ב 4%   
    מחירי הלחם צפויים לרדת בימים הקרובים ב  4.17% בעקבות ירידת מחירי  החיטה והאנרגיה בעולם. שר הכלכלה, נפתלי בנט, חתם היום על הצוו להורדת המחירים.  המחירים החדשים ייכנסו לתוקף לאחר השלמת הליך פרוצדורלי בו מעורבים גם משרד האוצר  והמאפיות. בשנים האחרונות הועלו מחירי הלחם באופן עקבי בגלל התייקרות תשומות. מחיר החיטה והאנרגיה, מהווים חלק מאותן תשומות. עלויות המחירים בעבר היו לפי בקשת המאפיות. הן התבצעו על פי נוסחת סוארי, המשקללת את התשומות. בנוסף  לכך, שר הכלכלה ביקש מהמפקח על המחירים במשרד התמ"ת לבחון  את יעילותה של נוסחת סוארי, לפיקוח על מחירי הלחם ומוצרים נוספים. 

    רחלי בינדמן (כלכיסט): לא חייבים להיות בקרן פנסיה של נוחי דנקנר 
    מנהל מיטב-דש, אילן רביב, הודף את הטענות של כלל ביטוח  נגד הזכייה של קרן הפנסיה של החברה בניהולו במכרז הפנסיה של עובדי המדינה. קרן הפנסיה, מיטבית עתודות, של כלל ביטוח היא קרן הפנסיה השלישית בגודלה. קרן הפנסיה של מיטב-דש היא קרן קטנה המנהלת מיליארד ש"ח בלבד. במכרז הציעה מיטב-דש דמי ניהול של 0.045%  מהצבירה ו 0.45% מההפקדות השוטפות.  כלל ביטוח הציעה דמי ניהול גבוהים פי 3. הטענות של כלל ביטוח הן, שרמת  הסיכון של קרן פנסיה קטנה, כמו מיטב-דש, גבוהים. אילן רביב משיב, שהחברה עשתה ביטוח משנה, המבטיח את היציבות. הטענה העיקרית שלו היא, שבמכרז זה נשברה תקרת הזכוכית ושוק הפנסיה נפתח לתחרות מצד גופים שאינם חברות ביטוח.  

    בנק ישראל: צרכנות בנקאית נבונה מתחילה בגיל צעיר
    הפיקוח על הבנקים  בבנק ישראל יוצא בגל נוסף של תוכנית הסברה לבני נוער בנושא צרכנות בנקאית נבונה. פעילות ההסברה כוללת כלים שימושיים להתנהלות פיננסית נכונה, ניהול תקציב, ניהול חיסכון וניהול חשבון בנק. הפעילות מלווה בקמפיין פרסומי. המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, קושר בין התוכנית לבין מסקנות הוועדה לתחרותיות בבנקאות. על מנת שהמלצות הוועדה יהיו אפקטיביות, נדרשת מעןרבות אקטיבית של הצרכנים. חיזוק מעמד הלקוח, קשור בין היתר, בחינוך לצרכנות בנקאית נבונה כבר מגיל צעיר. 

    שאול אמסטרדמסקי (כלכליסט): הפנסיה שלנו באמת מוגזמת     
    לראשונה קצינים בכירים במילואים מודים בפומבי, שהפנסיה שלהם גבוהה מדי. אלוף משנה במילואים דורון מיינרט ותת-אלוף במילואים ניצן נוריאל, שוחחו על הנושא עם כלכליסט. לדעתם פנסיה של 25 אלף ש"ל לחודש החל מגיל 45 או 50 היא מוגזמת, גם אם מדובר בקצינים בכירים, ששירתו ביחידה קרבית. מיינרט טוען כי רבים מהקצינים עובדים ומקבלים פנסיה בו זמנית. נוריאל מציין כי נדרש איזון בין הצורך להפוך את הצבא כמקום תעסוקה אטרקטיבי לבין גובה הפנסיה. כמו כן הוא מציין, כי חלק מהפורשים בגילאי 45-50, אינם מצליחים למצוא מקום עבודה. אחד הפתרונות הוא העלאת גיל הפרישה, אבל העלאה כזו מתנגשת עם האתום הצה"לי של שינוי. השווי הכספי של הפנסיה התקציבית, שהצבא יצטרך לשלם  בעתיד למתגייסים לפני שנת 2004, מגיע ליותר מ 250 מיליארד ש"ח. בהשוואה בינלאומית בנתוני שנת 2009, נמצא כי ישראל היא המדינה ששיעור ההוצאה שלה על תקציב הביטחון  כאחוז מהתוצר הוא הגבוה ביותר.       

    בשורה אחת:
    פוטרתם מהעבודה בגיל הביניים ? הנה שתי אלטרנטיבות.   
    הג'אנק פוד בהתגלמותו/ מה באמת יש בבשר שאתם קונים למנגל ביום  העצמאות       
    הביטקוין זינק ב 1,800% מתחילת השנה לשיא של 234 דולר.
    רילוקשיין לחיים הזולים: מה באמת עדיף - ניגריה או ארה"ב?     .
    בשורה לזוגות העובדים ביחד? רשות המיסים ממליצה לשנות את החישוב המאוחד



     
     

  • הילה וייסברג  (דה-מרקר): "אוכל בריא יעלה את תוחלת החיים מ-82 ל-90 שנה"
    20 מיליארד שקל - שליש מההוצאה השנתית של ישראל על בריאות - מופנים לטיפול בגורמי סיכון, שמקורם  בתזונה המעודדת תחלואה. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהישראלים זנחו את התזונה הים תיכונית ועברו לתזונה אמריקאית המבוססת על מזון מעובד, הכוללת כמויות גדולות של סוכר,ושומני טרנס. מחקרים על תזונתם של תושבי האי היווני איקריה, שתוחלת החיים שלהם גבוהה במיוחד, מראים כי  הם צורכים יותר קטניות, דגים ושמן זית ופחות סוכר מאחרים. ד"ר מאיה רוזמן, מומחית לתזונה, אומרת, שהתזונה בישראל היא ההיפך מים תיכונית ושהתזונה הים תיכונית הולכת ונעלמת, ככל שגדלה הגלובליזציה. פרופ' דב צ'רניחובסקי, מרצה לכלכלת בריאות באוניברסיטת בן-גוריון, אומר שלתזונה לא בריאה יש השלכות כלכליות משמעותיות. לדעתו לו היינו אוכלים מזון בריא יותר, תוחלת החיים הייתה עולה מ 82 שנים ל 90 שנים. להערכתו, כ 20 מיליון ש"ח, שהם כשליש מההוצאה השנתית של ישראל על בריאות, מפנים לטיפול בגורמי סיכון, שמקורם בתזונה מועודדת תחלואה, במחלות כגון: מחלות לב וסוכרת. 

    אליצפן רוזנברג (Ynet): איך קוראים את הדו"ח מקופת הגמל? מדריך  
    מאות אלפי חוסכים מקבלים בימים אלה את הדו"ח השנתי מקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. שנת 2012. הניבה תשואות יפות בסדר גודל של 10% או יותר בחסכונות הפנסיוניים. התשואות היפות נבעו מעליות בשוק האג"ח בשילוב עם מגמה חיובית בשוקי המניות, בארץ ובעולם. בבמהלך שנת 2012 השיגו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תשואה של 9%-15%, בקרנות הפנסיה נרשמה תשואה של 9.5%-12.5% ובפוליסות ביטוח המנהלים (פוליסות משתתפות ברווחים) תשואה של כ 12%. נתונים אלה הם לפני נכוי דמי ניהול, שבחלק מהמקרים מפחיתים באופן משמעותי את התשואה. הרפורמה בדמי הניהול, שעשויה להקטין את העמלות בעתיד, אינה משפיעה על נתוני שנת 2012. בבדיקת הדוחות חשוב לשים לב לנושאים העקריים הבאים: האם המעביד הפריש את כל הסכומים שהתחייב להפריש?, תשואות ודמי ניהול והאם הסכום המופיע בתחזית לגיל הפרישה מספיק.      

    דיעה: אייל עופר (דה-מרקר): אז אתה רוצה לעזור לגברת כהן?  
    שר האוצר החדש, יאיר לפיד, מביא כדוגמה למי שצריך לדאוג לו את הגברת כהן שהכנסות משפחתה מגיעות לכ 20,000 אלף ש"ח לחודש. הבעיה האמיתית אינה הכנסות של 20,000 ש"ח, שהיו צריכות להספיק וגם לאפשר חיסכון. משפחות רבות משתכרות הרבה פחות. הבעיה האמיתית היא שבישראל  המחירים יקרים מדי ולכן  גם משכורת של 20,000 ש"ח מספיקה רק לצרכים הבסיסיים. המאמר מביא דוגמה להוצאות חודשיות בסיסיות של זוג צעיר עם שני ילדים קטנים, המתגוררים בפריפריה, המגיעות קרוב ל 20,000 ש"ח. שר האוצר בבעיה צריך לטפל בגורמים למחירים הגבוהים. המבנה הכלכלי המעוות של המדינה, שבו שכבה קטנה חייה על חשבון הכלל. הכותב כולל בשכבה זו את בעלי ההון שלדעתו צריכים לשלם מיסים גבוהים יותר,  בעלי ועובדי המונופולים  והדואופולים , כגון: חברת חשמל, בנקים וחברות ליסינג.   

    אביטל להב (
    Ynet):שוב ביחד: הקואופרטיבים חוזרים  
    מאז המחאה החברתית חל גידול במספר האזרחים הפונים בלייעוץ בנושא הקמת קואופרטיביים ומבקשים ליסד אגודות צרכניות וחברות, שבבעלות עובדיהן. המודל הקואופרטיבי היה מודל שכיח בשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה. דוגמאות בולטות למודל זה היו התנועה הקיבוצית וחברת תנובה. מטרת המודל הקואופרטיבי היא יציבות כלכלית, תוך שמירת רווחת חברי הוקאופרטיב ולא רווחים מכסימליים של הבעלים כמקובל בחברות אחרות.  עקרונות נוספים במודל הקואופרטיבי הם התחשבות בזכויות העובדים, מסחר הוגן ושמירה על איכות הסביבה. אחד התחומים המעניינים, בו קיימות יוזמות חדשות, הוא בנקים קואופרטיביים. מודל כזה פועל בהצלחה באירופה ובארה"ב. חשוב לזכור כי מודל עסקי ותוכנית עסקית הכרחיים להצלחת קואופרטיביים. הצרכן אינו צריך לצפות למחירים זולים יותר.     

    מחקר: סקר אוריינות פיננסית הלמ"ס (4 בנובמבר 2012)    
    סקר אוריינות פיננסית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עסק בידע, דיעות והתנהלות בנושאים פיננסיים. הסקר מציג ממצאים בארץ והשוואה למדינות אחרות. הממצאים העיקריים: למחצית מבני העשרים ומעלה יש קרן פנסיה, לשליש קופות גמל ול 22% ביטוח מנהלים. אחוז הישראלים המעדיפים חיסכון לטווח ארוך על פני ההוצאת הכסף, גבוה מהממוצע הבינלאומי. ל 67% יש ביטוח בריאות ו/או ביטוח סיעוד. 80% דווחו על ביצוע השוואות מחירים לפני קנייה.  45% מתקשים בכיסוי ההוצאות החודשיות השוטפות. בקיאותם של הישראלים בנושאים פיננסיים (חישובי ריבית, אינפלציה, תשואה בהשקעות מול סיכון וכיו"ב) נמוכה מהממוצע הבינלאומי.   

    ראיון: מיקי פלד (כלכליסט): פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא: לישראל אין כלים לקיים מערכת בלי רפואה פרטית    
    פרופ' שמר, אינו מתרשם מכוונת משרדי הממשלה לפגוע בהכנסות בתי חולים פרטיים. לדעתו  "אין למדינה מספיק משאבים לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. לסל הבריאות חסרה תוספת של 5 מיליארד שקל לשנה". לסל הבריאות, העומד כיום על 35 מיליארד ש"ח לשנה נדרשת תוספת של 5 מיליארד ש"ח בכל שנה, כדי שהמערכת תוכל להתמודד עם הצרכים האמיתיים שלה. במשרד האוצר שוקלים צעדים, שיקשו  על קופות חולים וחברות הביטוח מימון ניתוחים פרטיים בבתי חולים ציבוריים, בבתי חולים פרטיים ובקליניקות פרטיות.  שמר מסביר כי " בכל העולם המערבי מערכת הבריאות מתמודדת עם שלוש תופעות, המביאות לגידול ריאלי של 10%-15% לשנה. התופעות הן: הזדקנות האוכלוסייה,  התייקרות הטכנולוגיה הרפואית ועלייה ברמת החיים.  המצב הכלכלי במדינה יחייב קיצוצים ולא יאפשר את ההגדלה הריאלית הנדרשת. השאלה היא האם יש למדינה במצב כזה אפשרות למנוע מאזרחיה שימוש בשרותים פרטיים יקרים יותר? 

    בשורה אחת:
    נובל אנרג'י: הגז מ"תמר הגיע הערב לתחנת הקליטה באשדוד
    המכוניות ה"עממיות" יתיקרו באלפי שקלים בחודש.
    בתי ההשקעות מודל 2012: מנהלים יותר מרוויחים פחות.
    בתוך עשור תעשיית הבשר מהאחו למדפסת התלת-ממדית.
    ניק הנואר: אנשים עשירים אינם יוצרים משרות. מי שיוצר אותן הם הצרכנים ממעמד הביניים