אקטואליה - אפריל 2014

לקט ידיעות איגוד 

אשר שכטר (דה-מרקר): כך הפכתם להיות תוצר של מערכת שלא סופרת אתכם 
30 שנה ניסה פרופ' רוברט רייך להזהיר מפני הסכנה שבאי-השיוויון הגדל. כמעט אף אחד לא הקשיב. לאחר הצלחת סרט דוקומנטרי עליו הפך לכוכב: אל גור של מעמד הביניים. הכתבה עוסקת במשנתו הכלכלית יוצאת דופן של מי שהיה שר העבודה בארצות הברית וכלכלן בעל שיעור קומה. הוא מציע להתרחק מהמודל הכלכלי האמריקאי. 

גיל שלי (The Buzzer): דעה: אי-השיוויון במשכורת - למה בישראל הוא מהגבוהים בעולם 
ישראל היא אחת מהמדינות  שבהן פערי שכר גבוהים במיוחד. דווקא בעיתון  אינטרנטי העוסק בספורט, מובעת דעה בנושא אי-השיוויון בשכר. הטענה המרכזית היא שזה קשור בתרבות  השכר הישראלית. לתמיכה בטענה, מציין הכותב, שבחברות בינלאומיות הפועלות בישראל פערי השכר בין מנהלים ועובדים קטנים יותר. התרבות הישראלית מחפשת כוכבים והצלחה מידית ולכן אינה מעריכה מספיק את תרומתם של עובדים מהשורה. 

תמר ורון (כלכליסט): יותר מחצי מיליון משקי בית לווים נוספו מאז 2011
הדוחות השנתיים של בנק הפועלים ובנק לאומי מראים עליה גדולה בהיקף ההלוואות שלקח הציבור בשנת 2013.  הנתונים מתייחסים  להלוואות של עד 80,000 שקל.  בשנת 2013 הייתה עליה ב16% בהיקף הלוואות אלה, בהשוואה לשנת 2012. מספר הלווים הלוואות קטנות משני הבנקים הגיע  מעל לחמישה מיליון. הגורמים העיקריים לגידול בהיקף ההלוואות ובמספר הלווים הם קושי לעמוד בהוצאות בגלל שחיקת השכר והגדלת הצריכה. בשנת 2014 צופים עליה נוספת בהיקף הלוואות מסוג זה.    

רותי לוי (דה מרקר): חשבתם לחתוך את עמלת  האינטרנט על סרטי פסח? תשכחו מזה  
בעקבות פנייה של הרשות להגנת הצרכן למשרדי הכרטיסים ולבתי הקולנוע, חבר הכנסת מיקי רוזנטל שלח הודעה לעיתונות, לפיה תיאסר גביית  "דמי טיפול" על עסקאות באינטרנט. מסתבר  שזו רק פרשנות אופטימית לדרישות החוק.  החוק מחייב שקיפות, כלומר: ציון המחיר באינטרנט כולל דמי טיפול. בתי הקולנוע נוהגים לציין באינטרנט, מחיר שאינו כולל את העמלה ומחייבים גם עליה. שיעור העמלה הוא כ-10% ממחיר כרטיס. החוק מחייב שקיפות, כלומר: הצגת מחיר כולל עמלות. חבר הכנסת הניח שבתי הקולנוע, לא ירצו להציג מחיר גבוה באינטרנט ולכן יוותרו על העמלה. בדיקת דה מרקר העלתה, שבתי הקולנוע אינם מתכוונים  לוותר על העמלה.

אור שמואלי (גלובס): הכירו את השיטה של הבריטים לחסוך  מיליוני ליש"ט בשנה 
משפחות בריטיות מצליחות לחסוך סכומים של מאות ליש"ט לשנה באמצעות שימוש באתרי השוואת מחירים של מוצרים פיננסיים ומוצרי ביטוח.  על פי האתר MoneySuperMarket.com, משק בית המשתמש בשירותיו חוסךבממוצע מעל ל-200 ליש"ט  לשנה. אתרי אינטרנט להשוואת מחירי מוצרים פיננסיים וביטוחים קיימים בבריטניה החל משנות ה-90. כ 60% מהבריטים, שמתעניינים במוצרים פיננסיים, משתמשים באתרים אלה. 

מעין מנלה (כלכליסט): למה עדיף לחסוך לפנסיה מאשר לילדים
בתרבות הישראלית הורים  דואגים לצרכים הכלכליים של ילדיהם, לפני הדאגה לצרכים הכלכליים של עצמם.  זה מתבטא גם בחיסכון לילדים לפני חיסכון פנסיוני לעצמם. ד"ר אורלי רדליך, חברת האיגוד, מסבירה מדוע גישה זו אינה נכונה ועדיף לחסוך קודם לפנסיה וואחרי זה עבור הילדים. שני הנימוקים העיקריים, מזווית הראייה של הילדים, הם שכשההורים נותנים יותר מדי כסף הילדים אינם לומדים לדאוג לעצמם מבחינה כלכלית ושהפנסיה של ההורים עלולה להיות נמוכה מדי והם יהיו נטל כלכלי על ילדיהם בהגיעם לגיל זיקנה.  

בשורה אחת:
שלוש שנות עבודה עד גיל 70 שוות עוד 19% לפנסיה.  הוועדה המגבשת דרכי התמודדות עם ההזדקנות, צפויה להמליץ על הטבות מס למעסיקים שיעסיקו עובדים מבוגרים.      
באיזו חברה מקבלים כ-1,900 שקלים לחג? - המונופולים הגדולים מובילים בגובה השי לחג.
הגולשים הישראליים ממשיכים לזרום לפייסבוק  -  וכספי המפרסמים בעקבותיהם. 
משכורת בהדסה לפני הפסח: מינוס 500 שקל. הרופאים מתרימים כסף עבור העובדים..
איך מצב הרוח משפיע על מה שאנחנו קונים. כשחשים עצבות, יש יותר סיכוי לקנות פריט יוקרה.

הלקט מופץ ע"י איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר).