סנדלר-בעבודה,-יחף-בבית
 
  התחדשנו,

ועברנו לאתר חדש, מהיר יותר,
מעודכן יותר, וידידותי מאד

 
באתר החדש ריכזנו את כל המידע
על הכשרת יועצים לכלכלת המשפחה



לסילבוס הקורס

לעלויות הקורס

לאתר החדש






המידע המופיע למטה אינו מעודכן יותר, אנו משאירים אותו לצרכים סטטיסטיים בלבד והוא לא נועד לשימוש הגולשים באתר, לחץ/י כאן למעבר לאתר החדש
























 

  • היינו מצפים שבקורסים לניהול תקציב המשפחה ישתתפו משפחות חסרות ידע וכישורי ניהול כלכלי. זה ישמע אולי מפתיע, אבל משתתפים בהם מנהלים, בעלי מקצועות חופשיים, כלכלנים ואף רואי חשבון. לעיתים קרובות אנו מזהים בין משתתפי הקורס מנהלים שאחראים על תקציב של מיליוני שקלים. בארגון בו הם עובדים הם נחשבים למנהלים מוכשרים, אך החשבון הפרטי שלהם נמצא בחריגת יתר ענקית. באחד הקורסים האחרונים השתתף בנקאי שנמצא בסחרור כלכלי מתמשך, הוא בא עם זוגתו ללמוד את יסודות הניהול הכלכלי של משק הבית. 
     

    תקציב המשפחה - זה כן העסק שלך

    אף שמטרתו של העסק היא למקסם את הרווח, ומטרתה של המשפחה היא למקסם את ההנאה מההכנסות, הרי שתהליכי הניהול הפיננסי בשניהם דומים מאד. שניהם עוסקים בניהול כלכלי שוטף ובתכנון להשגת יעדים ארוכי טווח, לשניהם אמור להיות תקציב, כלי בקרה על ניהול התקציב, התמודדות עם חריגה ממנו ועם הוצאות בלתי מתוכננות. אך בעוד שחברות עסקיות משתמשות בכלי ניהול מתאימים, הרי שנדיר יותר למצוא משק בית שמנוהל כראוי.
     
    המפתיע הוא שאף שמדובר במערכות שונות הרי מדובר באותם אנשים ממש. מנהל הכספים שהתאמץ בבוקר להקטין את הוצאות המימון חוזר בערב לבית עם אוברדרפט והלוואות. המזכירה שלא תיתן לאף עובד לחרוג מתקציב הציוד המשרדי, תקנה עוד זוג נעלים באשראי, ללא קשר למצב התקציב המשפחתי, והמנהל הלוגיסטי שחותך את הספקים ללא הנד עפעף, אינו מצליח להקטין את הוצאות הסלולרי האדירות של ילדו המתבגר.

    מי לובש את מכנסי המנהל בבית?

    מה קורה בדרך הביתה? למנהלים וגם לעובדים רבים יש את הידע הנדרש לניהול כלכלי בסיסי,  והם מלהטטים בו במיומנות בשעות העבודה, אך לא לאחריה. מה קורה בדרך מכורסת המנהל לכורסת הטלוויזיה?
     
    ההבדל הראשון בין הפירמה העסקית למשפחה קשור לתהליכי קבלת ההחלטות. בארגון העסקי יש היררכיה ברורה, וכשיש חילוקי דעות יש מודל ברור לקבלת החלטות. לעומת זאת, במשפחה המסורתית יש לפחות שני מנהלים, וכשיש ילדים גם להם יש מה לומר. מקור הסמכות אינו חד משמעי, לעיתים לאחד מבני הזוג יש הבנה רבה יותר אך דווקא השני מכריע. לעיתים קרובות נושאים כבדי משקל לא מגיעים לדיון והכרעה, למרות שכתובת ההסתבכות הכלכלית כבר כתובה באותיות קידוש לבנה על הקיר.
     
    שומרים על הסטאטוס קוו באחריות המיניסטריאלית

    הבדל בסיסי נוסף נובע מהיחסים המורכבים שבתוך המשפחה. ברוב המשפחות בישראל האישה אחראית על ההוצאות השוטפות והגבר על התוכניות הארוכות טווח ועל יחסי החוץ (בנק, סוכן ביטוח וכו'). התערבות של האחד בתחום האחריות של השני יכולה לגרום למלחמת עולם קטנה, ורבים מעדיפים לשתוק ולשמור על הסטטוס קוו. כמובן שבדרך זו קשה לתקן כשלים ניהוליים בסיסיים שלא לדבר על ניהול תקציבי שוטף. כשמנהל המחלקה המתחרה חורג מהתקציב זו הזדמנות מצוינת לצבור על חשבונו נקודות. נסה את זה אצל אשתך ותישן על הספה באותו הלילה.
     
    בעידן המודרני גם לילדים יש מה לומר. ההוצאות על תקשורת, על לבוש ועל בילוי מתחילות בגיל מוקדם ומהוות נתח נכבד מההוצאה הפנויה של המשפחה. אבדן הסמכות המסורתית של ההורים מקשה עליהם בהתמודדות, והתקציב נפרץ בגלל חוסר יכולת להגדיר גבולות. הילדים מנצלים את "מצבי התיקו" בין ההורים, ונגינה על מיתרי ה"לכולם יש ורק לי אין" גורמת לחריגה מהתקציב.
     
    הארגון העסקי מושתת על תהליכים מחושבים, תכליתיים. הניהול בו מבוסס על שיקולים קרים של עלות תועלת. בניגוד לו, קיומה של מערכת משפחתית יציבה מושתתת דווקא על יסודות רגשיים, אך תהליכי הניהול הכלכלי בשניהם דומים מאד. עובדים ומנהלים יכולים להשתמש בידע, במיומנויות ובכלים שהם רוכשים במקום העבודה ולהשתית עליהם את הניהול הכלכלי של המשפחה. אם אתה איש כספים טפל בהוצאות המימון. אם אתה באגף הרכש טפל בעלויות, ואם אתה באגף הכלכלה בנה תקציב גם לפעילות המשפחתית. בן/בת הזוג יוסיפו אף הם מניסיונם, והנה בניתם מערכת טובה יותר.
     
    הסכמה משפחתית רחבה

    חברה וגם משפחה צריכים מערכת הסכמות רחבה, המגובים ב"נוהלי עבודה" מתאימים. אם נתייחס לפעילות הכלכלית כאל משימה, ממש כפי שאנו מתייחסים אליה במקום העבודה נייעל את הניהול ונמנע חיכוכים ומתחים.
     
    כמו בחברה, כך במשפחה, את ההחלטות המהותיות מחליטים בדירקטוריון. על סדרי העדיפויות המשפחתיים, על התכנון הארוך טווח ועל הוצאות גדולות מחליטים ביחד. המשימה היא להגיע להסכמה, אחרת בעלי מניות המיעוט (הבן זוג החלש יותר) יחושו נפגעים, ולך תדע מתי והיכן הבומרנג יכה.
     
    ברמה השוטפת כדאי להגדיר מי אחראי על מה. וכמו בעבודה – זה שעליו האחריות יש לו גם את הסמכות. הרבה נושאים אינם מטופלים כי הם נופלים בין הכיסאות, ועוד יותר נושאים לא מטופלים כי שני בני הזוג רוצים להיות מעורבים בהחלטה. כמה וויכוחים יש על גובה מתנות לחתונה? הסכמה על מנגנון קבלת ההחלטות תקטין בהרבה את מוקדי החיכוך הפוטנציאליים. (למשל - גובה המתנה באירועים משפחתיים ושל חברים נקבע במשותף, אך באירועים מטעם העבודה כל אחד מחליט בעצמו, או – דמי כיס לילדים זו תמיד החלטה משותפת, או - על תקציב בגדי הילדים האישה אחראית וכד').
    במשפחה, כמו בעסק -  תהליכים ונהלים קבועים מטרתם להקל על הניהול השוטף, להקטין את הנושאים הדורשים הכרעה, לחסוך זמן, מאבקי כוחות ותשומות ניהול.
     
    גם לילדים יש מה לומר

    גם הדיאלוג עם הילדים על הכסף יכול להיות ניזון מהתפיסות הניהוליות החדשות של החברות. לא עוד היררכיה קשיחה, לא עוד הוראות בלתי מוסברות מגבוה. הניהול המודרני דוגל בשיתוף העובדים בתהליכי קבלת ההחלטות, יחסי עבודה לא פורמליים ובשילוב בין מדרגי הניהול. כמו שאנו קולטים עובד חדש במחלקה כך צריך לשלב את הילדים במערכת הכלכלית המשפחתית: להעביר אליהם את הידע, ללמד אותם את חוקי המשחק, לתת להם להתנסות בעצמם ולהעביר אליהם תקציבים ואחריות בהתאם ליכולתם המתפתחת.
     
    רבים מעדיפים לשכוח בדרך הביתה את העקרונות הניהוליים הקרים לאורם הם עובדים במשך היום. הניהול הכלכלי של המשפחה הנו אמצעי, ואינו מטרה בפני עצמה. יחד עם זאת, ניהול משפחתי כלכלי תקין תורם רבות למערכת המשפחתית, וחבל שלא לנצל את הניסיון, המיומנות והידע ממקום העבודה גם בבית.