לקט שבועי בנושא כלכלת המשפחה 24/2/2013

עינב בן-יהודה (גלובס): סקר: 33% מהשכירים לא יודעים כמה המעסיק מפריש לפנסיה. 
כך עולה מסקר שערך מכון TRI מחקרים אסטרטגיים עבור גלובס. 29.5% מהשכירים אינם בודקים כלל אם המעבידים מעבירים לביטוח המנהלים או קרן הפנסיה  את הסכומים הנדרשים. 42.4% מהשכירים מסתפקים בבדיקת תלוש המשכורת. חשוב לציין כי המעביד לא בהכרח מעביר לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים את הסכומים המדווחים בתלוש. הדרך הנכונה לבדוק  מה הופרש לטובת העובד היא באמצעות בדיקת הדווחים התקופתיים של ביטוחי המנהלים או קרנות הפנסיה. רבים מהשכירים, אינם טורחים אפילו לפתוח את המעטפות של דווחי הגופים המנהלים חיסכון פנסיוני.
נמרוד בוסו (דה-מרקר): האם בניית בית צמוד קרקע באופן עצמאי משתלמת? 
בנייה עצמית מאפשרת לרבים לבנות את בית חלומותיהם. לכאורה, ניתן לחסוך פערי תווך ולהוזיל את הבנייה. המציאות הרבה יותר מורכבת. בין הקשיים העיקריים:  בחירה לא נכונה של אנשי מקצוע, אי-התחשבות בהוצאות הנלוות העשויות להגיע לכ 30% מעלות הבנייה והערכת חסר של המעורבות הנדרשת מצד בעלי הבית (ימי עבודה ולימוד מעמיק של נושא הבנייה על מנת לפקח על עבודת אנשי המקצוע, כולל פיקוח על עבודת המפקחים שנשכרו לפקח על אנשי המקצוע). בחלק מהמקרים מסתיים פרוייקט הבנייה כשנגמר הכסף בטרם הסתיימה בניית הבית. השורה התחתונה היא ביית מתאים יותר לחלום מביית שנקנה, כשלרוב יש עלויות גבוהות יותר ביחס לרכישת ביית דומה.

דיעה: נדב איל (NRG מעריב):  גרעון שוטף  
עסקים קטנים  נופלים קורבן למגיפת ה"שוטף פלוס" . ארגונים משלמים באיחור של ארבע חודשים או יותר תחת הכותרת שוטף פלוס. האיחור בתשלום אינו מבוסס על נימוקים אמיתיים, אלא על יכולת לדחות את התשלום. עסקים גדולים עומדים בפיגור בתשלומים. עסקים קטנים קורסים וכתוצאה מכך גם מפסיקים לשלם מיסים. נדרשת חקיקה ברורה בנושא ה"שוטף פלוס". המלחמה באיחורים בתשלומים צריכה להתבצע לפני המלחמה בהעלמות מס.

סקר: אילנית חיות (גלובס): תחושת הביטחון הכלכלי של הישראלים נמוכה מהממוצע בעולם  
בסקר של מכון נילסן נמצא כי  ברבעון הרביעי של שנת 2012, תחושת הביטחון הכלכלי של הישראלים נמוכה. חוסר הביטחון הכלכלי מתבטא בהקטנת סל הקניות, במיעוט מבצעים ןבהתחזקות המותג הפרטי.  14% מהצרכנים חוששים ממלחמה. יותר צרכנים (15%) חוששים מאובדן מקום העבודה (לעומת 13% בשנת 2011) ו 13% ממצב הכלכלה. אם מישהו מחפש נחמה באירופה הנתונים קודרים יותר. 

שאול אמסטרדמסקי (כלכליסט): חצי מיליון סיבות להפסיק לפחד ולהתחיל לדבר על ביטוח סיעודי.
מחקר חדש של שולי ברמלי-גרינברג וחוקרות נוספות ממכון ברוקדייל, מגלה כי האוכלוסייה בישראל לא מכירה את נושא הביטוח הסיעודי. כ 25% מבני 75 ומעלה וכ 40% מבני 80 ומעלה הם סיעודיים. נכון לשנת 2011, העלות הממוצעת לטיפול בחולה סיעודי לשולש שנים היא כ 490 אלף ש"ח. למרות זאת רבים מעדיפים להתעלם מהנושא. רבים מעריכים את העלות של הטיפול הסיעודי כנמוכה הרבה יותר מהעלות האמיתית. יותר ממחצית האנשים במעמד הביניים סומכים על עזרתה של המדינה למרות שבפועל אין זה כך.

עירית אבישר (גלובס): המשכנתאות יתייקרו בגלל בנק ישראל? בכלל לא בטוח 
השבוע ניסה בנק ישראל לצנן את שוק הדיורבאמצעות ייקור המשכנתאות. לא בטוח שכן המשכנתאות יתייקרו. שוק המשכנתאות הוא השוק הבנקאי התחרותי ביותר בישראל. ייתכן מאד שבגלל התחרותיות, יורידו הבנקים שוב את הריבית שצפויה לעלות. פרמטר נוסף שעשוי להוזיל שוב את הריבית הוא הורדה עתידית של ריבית בנק ישראל. זו הפעם השישית שבנק ישראל נוקט בצעדים לצינון שוק הדיור. חמש הפעמים הקודמות לא היו אפקטיביות.

בשורה אחת:
החרדה מוכרת ביטוח - הטריק מרוקן אותו מתוכן.
איך מסתדרים 17 מיליון  אמריקאים בלי חשבון בנק? - באמצעות הלוואות קצרות מועד בריבית גבוהה וכרטיסי אשראי נטענים.
האם איכר אחד מאינדיאנה ימוטט את תעשיית הביוטק?
הכל נשאר במשפחה נוסח דיסקונט - מציע לקזז  אוברדרפט בין בני המשפחה.
10 שיטות יעילות לייבוש כביסה מבלי להרוס את הבגד.

הלקט מופץ ע"י איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר).
עריכה: אבי רוזנטל.    ( רוצים לשתף את כולנו  ?!  שילחו אלי:  avi.rosenthal@gmail.com תודה לשולחים )

רחלי בינדמן (כלכליסט): מה מסתתר בין הסעיפים של ביטוח המנהלים החדש  
סוכני הביטוח יתחילו להציע בקרוב את ביטוח המנהלים החדש.  הביטוח החדש מציע מקדם המרה מובטח רק למבוטחים מעל גיל 60. ביטוח המנהלים החדש מפריד בין החיסכון ובין הביטוח.  30% מהכסף מושקע עם תשואה מובטחת על ידי המדינה. חברות הביטוח מעידפות למכור אות ביטוח המנהלים על פני מכירת מוצרים פנסיוניים אחרים: קרנות פנסיה וקופות גמל. השוואת ביטוח המנהלים החדש  מול מוצרים אחרים, מראה כי היתרונות שלו, אינם מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים שלו בהשוואה למוצרים פנסיוניים אחרים.
שאול אמסטרדמסקי (כלכליסט): איך באמת מחשבים את מדד המחירים לצרכן?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעדכן היום את משקל מרכיבי מדד המחירים לצרכן. מדד המחירים לצרכן הפועל בישראל ברציפות החל משנת 1992 הוא אחד הכלים המשפיעים והמורכבים ביותר בכלכלת מדינה. המדד אינו משקף את כלל המחירים של מוצרים ושירותים במשק. הוא משקף מחירים של סל צריכה של מוצרים  ושירותים מסוימים (נכון להיום 1,357 מוצרים ושירותים), שלכל אחד מהם ניתן משקל שונה. חישובו של הסל הוא תהליך מסובך ועתיר עבודה. טעויות בחישוב דפוסי הצריכה או שינויים בהם, עשויות להשפיע על כלכלת המדינה והמשפחה. אחד האתגרים המרכזיים בחישוב משקל המרכיבים במדד הנוכחי הוא משקלה של תקשורת סלולארית, בגלל השינויים המהותיים שהתרחשו בשוק זה.

דעות: סמי פרץ (דה-מרקר): עובד בחוזה אישי?  הכן את קורות החיים  
יש רמזים עבים לכך ששנת 2013 הולכת להיות שנה קשה לחסרי ביטחון תעסוקתי. הגרעון הגדול מחייב קיצוץ ב 13 מיליארד שקל. החברות העסקיות  יידרשו לקצץ במשרות על מנת להתמודד עם ההאטה הכלכלית. בישראל קיים אי-שיוויון בתעסוקה: מצד אחד עובדים קבועים בממשלה, בבנקים,  באל-על ובארגונים דומים. מצד שני עובדי קבלן. המפוטרים במסגרת ההתייעלות ההכרחית יהיו עובדי הקבלן. הצורך בהתייעלות יביא לפיטורי העובדים הלא-קבועים, על אף שבמקרים רבים, הם יעילים יותר.הסיבה לכך היא שיותר קל לפטר אותם. פיטורי עובדים קבועים כרוכים בעימותים עם הוועדים וההסתדרות. ללא רפורמה משמעותית בשוק העבודה,  יתחדד אי-השיוויון: יש עובדים מוגנים ויש עובדים לא מוגנים, שישלמו את מחיר ההתייעלות בפיטורים מהעבודה.

קובי ישעיהו (גלובס): מחירי מוצרי החלב מתייקרים: "כתפיו של הצרכן קורסות"
ביום שלישי בשבוע שעבר הודיע שר האוצר, יובל שטייניץ, כי החליט לאשר עליה של 3.5% בממומצע במחירי מוצרי החלב שבפיקוח, במקום ייקור של 6.3% בממוצע עליו המליצה וועדת המחירים. איציק אלרוב,  ממובילי המחאה החברתית ומייסד תנועת "הצרכנים" , טוען כי  תאגידי המזון מנצלים את כוחם המונופוליסטי על מנת לייקר מחירים ו"כתפיו של הצרכן קורסות".

ג'ק בלנגה (דה-מרקר): האם דירה מפוצלת בירושה פטורה ממס?
האם דירה מגורים שפוצלה להשכרה על ידי המוריש  זכאית לפטור ממס במכירתה כדירת ירושה? על פי צוואת אם, ירשו שלושת ילדיה את הבית בחלקים שווים. בפועל נרשמה הדירה על שם בת אחת. הבת מכרה חלק מהבית לאחיה וקיבלה פטור רגיל ממס על מכירת דירה אחת לארבע שנים. שנתיים מאוחר יותר מכרו היא ואחיה את הבית לצד שלישי. הבת ביקשה להמיר את הפטור הקודם במכירה לאחיה בפטור ירושה. בית המשפט העליון דחה את בקשתה בנימוק שבמקרה של מכירה חלקית ומכירה נוספת, יש להעמידה "בנעלי המוריש", כלומר: היא אינה זכאית לפטור כלשהו, שהמוריש  לא היה זכאי לו.

שאול אמסטרדמסקי (כלכליסט): ההפרטה השקטה של מחלקות היולדות בבתי החולים הציבוריים   
הממשלה לא מתירה לבתי החולים לתת שירותי בריאות פרטיים. למרות זאת בשנים האחרונות גדל בהדרגה היקף השירותים הפרטיים במחלקות היולדות. השירותים הפרטיים ניתנים באמצעות מלוניות במקום חדרי בית החולים ובאמצעות מגוון של שירותים הניתנים תמורת חברות במועדוני יולדות. הבעיה העיקרית היא שאותם בתי חוליים אחראיים על מחלקות היולדות ועל השירותים הפרטיים. האחריות על שני סוגי השירותים, יוצרת תמריץ, שלא להשקיע במחלקות על מנת לעודד שימוש בשירותים פרטיים דומים.

בשורה אחת:
מדד ינואר ירד ב 0.2%: ההאטה במשק גולשת ל 2013 . ירידות מחירים בהלבשה (8.5%), הננעלה (7.4%) ובתי מלון (5.9%).
דיווחים: גוגל מתכננת לפתוח רשת חנויות עצמאיות.
מה הקשר בין מוזיקה לחקר המוח? פרופ' יורון מציע למי שקונה בית או שוקל שינויים מהותיים בתיק ההשקעות שלוו, להאזין למוזיקה עצובה לפני קבלת ההחלטה.
נחשו כמה מהאמריקאים גרפו חצי מההכנסות ב 2011 -  ההתאוששות הכלכלית דילגה על שכרם של 99%.
משפחה שנמצאת כל חייה באוברדרפט של 10,000 ש"ח  - תשלם ריבית והצמדה של 190אלף ש"ח.