• לקראת שבת, על פרשת השבוע וכלכלת המשפחה 
    הבלוג השבועי של יוסי אש


    מספרים על יהודי אחד, שגנבו לו את האופניים. בא היהודי לרב של העיירה, והתייעץ איתו מה לעשות.
    "בשבת, ענה הרב, קוראים בבית הכנסת את עשרת הדיברות. כשיגיעו ל"לא תגנוב" תסתכל למתפללים ישר בעיניים, ומי שישפיל מבטו הוא הגנב".
    רעיון טוב, אמר היהודי, וחיכה ליום השבת. ביום ראשון פוגש הרב את היהודי, וזה רכוב על אופניו.
    נו, שואל הרב, מצאת את זה שהשפיל עיניו ב"לא תגנוב"? לא, ענה היהודי, כשהגיעו ל"לא תנאף" נזכרתי איפה שכחתי את האופניים
    ...


    אז מה זה קשור לכלכלת המשפחה? אחרי הדיברות "לא תגנוב" ו"לא תנאף" בא "לא תחמוד".
    והחמדנות, על כל צורותיה וגווניה, היא האימממא של המינוס וההלוואות, והסבתא של הקניות בתשלומים ושל כרטיס האשראי המתגלגל.
     

    אז אפשר למצוא תירוצים, ולומר שאנו חיים בעידן השפע, ובתרבות של צריכה.
    אבל בינינו ובין עצמנו, אנו חיים בעידן של "חייבים" ו"לכולם יש", ו"איך אפשר להגיד לא לילד" ו"מה יגידו אם לא נבוא לאירוע...",
    ושכחנו שיש גם בחירה, וסדרי עדיפויות, וצורך בוויתורים מתמידים, ולא כל מה שהעין רואה והלב חומד - הכיס גם יכול לשלם.
     
    וכשתבוא לרב, עם מינוס גדול, ותשאל אותו מה לעשות, הוא לא יגיד לך לגנוב, וסביר להניח שהוא לא ימליץ לך על בגידה (למרות שאני מכיר כמה שזה סידר להם, בסופו של דבר, את המינוס). מה שיישאר לו זה לפתוח את הדיבר העשירי, ולהצביע על "לא תחמוד".
     
    שבת שלום,
    יוסי אש