• לקראת שבת, על פרשת השבוע וכלכלת המשפחה - פרשת תצווה
    (הבלוג השבועי של יוסי אש)


    לפני זמן מה עשינו שיפוץ קטן בבית. הכול התחיל מקרמיקה שנפלה באמבטיה. 20 שנה היא החזיקה מעמד, והתעייפה. לא עושים שיפוץ בגלל קרמיקה אחת שנפלה, אמרתי. אבל אז גילינו שיש עוד שני אריחים שמתנדנדים. וככה נולד השיפוץ. החלפנו קרמיקות, בהזדמנות טיפלנו גם בחידוש הצנרת, ניצלנו את הבלאגן גם להחלפת דלתות, פרקט, כיורים, מקלחות...


    הלכנו לבחור כיורים. מצאנו אחד סביר, שהתאים בגודל, וגם הייתה הסכמה משפחתית על יופיו (על עניין ההסכמות המשפחתיות המלוות את עניין השיפוץ אכתוב בפוסט נפרד... בביקורינו בהיכלי החרסינה וארמונות הקרמיקה נתקלנו בכמה זוגות שכדאי שיתכננו היטב את תקציב השיפוץ, וישאירו גם סכום מספיק לטיפול זוגי לאיחוי השברים...)

    נעמדנו מול הכיור, ואני גם הסתכלתי על תווית המחיר "אל תסתכל על המחיר", אמר המוכר בחנות. דווקא הסתכלתי: 2200 ₪.  עזוב, אמר המוכר, המחיר זו רק המלצה. התברר, שהמחיר הקטלוגי במחשב הוא רק 1600 ₪, ויש מבצע קבוע של 50%. "אנחנו רוצים שתצא בהרגשה טובה, אמר המוכר, שקיבלת בסופו של דבר הנחה גדולה, מחיר טוב..."

    פרשת השבוע כולה עוסקת בהסמכתו של אהרון לתפקיד הכהן הגדול. תפקיד שעיקרו מוסרי וערכי. כשהודיע אלוהים למשה על המינוי שהוא קיבל, משה חשש מאד מתגובתו של אהרון, אחיו הגדול. אהרון יכול היה לקנא, לשים לו רגליים, ומשה הרי צריך היה את עזרתו (משה היה כבד פה, ואהרון דיבר במקומו) אך אהרון רק פירגן, מכל הלב. "הנה הוא יוצא לקראתך, וראך ושמח בליבו", אומר לו האלוהים (שמות יד 4). אהרון קיבל את תפקיד הכהן הגדול בזכות יושרו הבלתי מתפשר. לא שיקר, לא סילף, לא העמיד פנים, לא הוליך שולל.  "פיו וליבו היו שווים", נאמר עליו.

    כמה נחוצה לנו כיום האמת, כמה זיוף והונאת דעת יש בעולמנו המודרני בכלל, ובעולם הפרסום בפרט. "אל תסתכל על המחיר" אמר המוכר בחנות הכיורים. אז למה כתבתם, אם אתם לא מתכוונים? כדי לגנוב דעת? להוליך שולל? לתעתע?

    אם כתוב "עד שבעים אחוז הנחה" זה לא ברור שהחולצה שנבחר תהיה במחיר המלא? למה המושבים במחיר מוזל בחברת התעופה תפוסים כבר שנה קדימה? טריק שיווקי של הוזלת שני מושבים וקמפיין שלם מאחוריו? ומה חשבתם על קמפיין "פעם במאה שנה" של גינדי?

    מי שמכיר אותי יודע שאני מתעב שיפוצים. אני יכול לחיות בכיף גם עם קרמיקה חסרה ושתיים מתנדנדות. אבל יצאנו לדרך, והשיפוץ היה לעובדה מוגמרת. שיפוץ ראשון אחרי 20 שנה, ואני מקווה בכל לב, שזה גם האחרון בעשרים השנים הבאות.

    שבת שלום,
    יוסי אש