אקטואליה - פברואר 2016

לקט ידיעות איגוד
ידיעות שהתפרסמו בעיתונות האלקטרונית
מיכאל שראל (דה-מרקר): דעה: שכירות הוגנת - הצעה לא הוגנת

שראל, בעבר הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, מסביר מדוע, לדעתו, חוק שכירות הוגנת הוא תרגיל שיווקי מבריק, אבל הצעה לא הוגנת. הנחת היסוד של מציעי החוק היא שהשוכרים הם מטומטמים ושכחניים ולכן הם נכנסים לאותה מלכודת שמציבים המשכירים פעם אחר פעם: חוזה שכירות לטווח קצר (שנה למשל) המאפשר העלאת מחיר גדולה עם חידוש החוזה. שראל יוצא מהנחה שהשוכרים אינם טפשים ואינם בעלי זיכרון קצר. מחירי השכירות הם פועל יוצא של שני גורמים. הגורם הראשון הוא הרצון של השוכרים לשמור על גמישות, למשל למקרה בו יעברו לגור בעיר אחרת או במקרה בו ימצאו דירה מתאימה יותר. הגורם השני הוא ביקוש והיצע בשוק, המשפיע על המחיר. אם זה המצב, אז מתן אופציה של הארכת החוזה לשוכרים בלבד עלולה לגרום דווקא לעליית מחירי השכירות ולא לירידתם.
עמירם ברקת (גלובס): "מדינת תל-אביב" אחראית ל-27% מההכנסות ממיסים
הכתבה עוסקת בדוח הכנסות המדינה ממיסים. ממצא מרכזי הוא כי בשנת 2015 יותר ממחצית מהעובדים בישראל מרוויחים פחות מסף המס ולכן אינם משלמים מס הכנסה. סף מס ההכנסה הוא 4,095 ש"ח. 52.3% מהעובדים מרוויחים פחות מסף המס. מדובר ב-54.5% מהשכירים וב-33.8% מהעצמאיים. פערי השכר בין המרכז לפריפריה מביאים לכך ש-27% ממס ההכנסה משולם על ידי תושבי תל-אביב, שהכנסתם הממוצעת היא 12,387 ש"ח לחודש. רק 6.8% מההכנסות ממס הכנסה מגיעות מתושבי ירושלים, שהכנסתם הממוצעת היא 9,123 ש"ח. הכנסות המדינה ממיסוי מוצרי דלק זינקו פי 3 בשנים 2000-2014 בעוד מחיר הבנזין עלה רק ב-50%. 

שאול אמסטרדמסקי (כלכליסט): הסעיף הנסתר שיעלה את גיל הפרישה לנשים
בשנת 2012 היה אמור גיל הפרישה לנשים בישראל לעלות אוטומטית ל-64. שר האוצר, יובל שטייניץ, הקים ועדה שהמליצה להשוות את גיל הפרישה של נשים לגיל הפרישה של גברים, כלומר: פרישת נשים בגיל 67. התנגדויות פוליטיות מנעו את מימוש ההמלצה וגיל הפרישה של נשים נשאר 62.  באמצע שנת 2016 צפוי גיל הפרישה לנשים לעלות ל-64 באופן אוטומטי, אלא אם כן שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, יקים ועדה שתמליץ אחרת. סוגיית גיל הפנסיה לנשים היא סוגיה שנויה במחלוקת. מצד אחד גיל הפרישה לפנסיה של נשים בישראל נמוך מהמקובל במדינות OECD ותוחלת החיים שלהן גבוהה יותר ולכן העלאת גיל הפנסיה מאפשרת להן להגדיל את קצבת הפנסיה שלהן. מצד שני יש הרואים בזה סכנת עוני לחלק מהנשים משום שקבלת קצבת הזיקנה מביטוח לאומי תידחה בשנתיים, בעוד שספק האם יוכלו להמשיך לעבוד אחרי גיל 62.

רחלי בינדמן (כלכליסט): דויטשה הוא דגל אדום למוסדיים
בשבוע האחרון הזהירה המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, את הגופים המוסדיים, המנהלים חסכונות פנסיוניים, מפני רכישת אג"ח מסוג קוקו שהבנקים בישראל החלו להנפיק. האזהרה קיבלה תמיכה מפרסום של סוכנות בלומברג, לפיו אפילו דויטשה בנק הגרמני עלול להתקשות בהחזר אג"ח קוקו. על פי הפרסום של בלומברג, אג"ח הקוקו של הבנקים האירופיים שנחשבו להשקעה בטוחה, מניבות תשואות גבוהות, כשהתשואה על אג"ח של בנק מסוכן במיוחד מגיעה ל-8% לשנה. תשואה כזו מבטאת חשש אמיתי שהבנק לא יוכל להחזיר את תמורת השקעתם באג"ח. בישראל הנפיקו לאומי ומזרחי טפחות אג"ח קוקו והמוסדיים רוכשים אותן לתיקי החיסכון הפנסיוני. המוסדיים רוכשים אותן בגלל הרצון להגדיל תשואות בשוק עם תשואות נמוכות, אבל לאומי ומזרחי טפחות רשאים למחוק את החוב בהתקיים אחד משני תנאים: תנאי אובייקטיבי של ירידה של הלימות ההון של הבנק מתחת לרף של 6% ותנאי סובייקטיבי של החלטת המפקחת על הבנקים שמחיקת החוב יכול למנוע את קריסת הבנק. על רקע התגבות החששות ממצב הבנקים באירופה, האקסיומה לפיה בנק ישראלי לא יקרוס לעולם אינה מובנת מאליה.

מיכל מרגלית (Ynet): עגום: כל שבוע נסגרים 850 עסקים בישראל 
עלפי דוח של דן אנד ברדסטריט, נסגרו בשנת 2015 בישראל 44,500 עסקים. נתוני חברת המחקר מראים כי מספר העסקים שנפתחו בישראל בכל שנה החל משנת 2010 הוא כ-50 אלף, אבל מספר העסקים שנסגרו בכל שנה הוא במגמת עליה. 50% מהעסקים שנסגרו בשנת 2015 נסגרו בגלל חוסר כדאיות כלכלית. 30% בגלל החלטות עסקיות שגויות ו-20% בגלל קשיים בתזרים. צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט אומר שב-2015 רואים ירידה בכדאיות פתיחת עסקים חדשים, הנובעת מתחרותיות גדולה יותר במשק עם ריבית נמוכה. הנפגעים העיקריים הם העסקים הקטנים.

מיקי פלד (כלכליסט): הלמ"ס: הישראלים פסימיים לגבי עתידם הכלכלי אבל פחות משנים קודמות
נתוני מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס מראים כי יותר ישראלים סבורים שהמצב במשק יורע מאשר אלו הסבורים כי העתיד חיובי. המדד לחודש ינואר עומד על שיעור שלילי של 16%. המגמה בשלוש השנים האחרונות היא שיפור במדד. בשנת 2015 עמד המדד בממוצע על שיעור שלילי של 20%. מדד אמון הצרכנים מורכב מארבעה סעיפים: המצב הכלכלי במשקי הבית, המצב הכלכלי של המדינה, שיעור המובטלים והציפיות ביחס לחיסכון של משקי הבית. ישראל פסימית באופן משמעותי לעומת מדינות ה-OECD,  כך למשל, באיטליה עמד המדד הממוצע בשנת 2015 על שיעור שלילי של 6%, בספרד ובגרמניה היה מדד של 0% ובדנמרק מדד חיובי של 17%.

בשורה אחת:
"ביטוח בריאות פרטי  יקדם אותך בתור להשתלות" (המידע שבכותרת לא נכון).
"רובין הוד של ההשכלה הגבוהה" - והמהפכה הפסיכומטרית בזול שכובשת את ישראל.
ישראל במקום ה-32 במדד השחיתות העולמי. ישראל חולקת את המקום הלא מכובד עם קפריסין וליטא.
ההטבות המושקעות ביותר לעובדים: שנה חופשה ללא תשלום, הקפאת ביציות, 50% מהמשכורת לשארים ועוד.
צפו מה אמר נשיא סין על ישראל ואף אחד פה לא שם לב. דעה: סין מעצמה כלכלית שאי אפשר להתעלם ממנה. יש לה גם פעילות משמעותית בישראל .

הלקט מופץ ע"י איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל (ע"ר).